הולך בשכונה שלי ורואה
אשה זקנה בבדים פרחוניים
עזים
זהים לבגדי אימהּ
בהם בכתה בתחנונים.
שואל - - - -
האם קירות הם המגינים
עליה
מאימת אוויר השאננים ?
האם יש
לרצף המולקולות בדי אנ אי
חלק בשמירה על
נפשה מפני הרעשנים ?
[ליצירה]
לדעתי, הקטע הזה לא חרג מהגבולות שאני רואה כגבולות האתר. ואכן זה שהוא נמצא כאן ביטא את עמדתי בנושא.
בהחלט יכול להיות שאני טועה מדי פעם בתחושות שלי.
זה מה יש.
לשאלת רוח האתר:
הקו הכללי שמבוטא באתר מציג אופי דתי או אולי שמרני עם פזילה ברמה כזו או אחרת לגבול.
אפעם לא הבטחתי שהיצירות עומדות במבחן ההלכה. ומי שנכנס לקרוא כאן יצירות, צריך לדעת שהוא עושה זאת על דעתו.
אבל מצד שני צריך לזכור שאחוז היצירות הגבוליות באתר קטן. ובפועל יוצא לי לצנזר לא מעט קטעים.
קשה לי להגיד בדיוק מה הפרמטרים שעל פיהם זה נעשה אבל כאמור ניתן להתרשם לטוב ולרע ממה שאתם קוראים לאורך זמן.
בקיצור, אלו שני הצדדים וההתנהלות בינהם ועל גביהם מבטאת את "רוח האתר." שאנחנו מחפשים כל כך.
[ליצירה]
כן ילד, זה בהחלט נכתב כשעמיחי מהדהד לי.
זה זמן רב שחשבתי איך לשלב את הוריאציה שלי לשינוי ולאלוהים, עד ש זה הגיע.
אבל לך תדע, אולי אולי אתה צודק.
[ליצירה]
עם כל ההתלהבות ממילים ותחושת ההנאה שהם מביאים, צרם לי קצת הזהות הזו. אני זה אתן ואתן זה אני. כי שווה לזכור שיש הרבה דברים שאנחנו חושבים או חשים בעומק והם לא יכולים להיאמר במילים. ואני לא מתכוון לצרות הביטוי של אדם מסוים אלא לאדם בכלל.
האישיות שלנו נבנית מפן זה לא פחות מאשר מכל עולם ביטוי.
תגובות