[ליצירה]
אני לא יודע אם סתם יש לי ממצב רוח לתת מחמאות יחסית היום
גם השיר הזה ניראה נחמד.
אם כבר אני אציין כאן את ההחמצה שאני מרגיש מהרבה משוררים היום וכאן והנוכחי שבתגובותיו אני כותב. החמצה שמשוררים לא מתאמצים לעשות סדר למילים שלהם.
זה מגמה שננתהוותה במהלך הרבה מאוד שנים. מהצורה המדוקדקת של ימי הביניים לאנדרלמוסיה הנוכחית שמקורה אולי בגלל חוסר הזהות שהתרבות שלנו מושכת. חוסר זהות שמתבטא בבילבול.
אולי אבל דווקא עכשיו ראוי למצוא מקום לסדר דווקא בתקופה הזו של בילבול משום שמציאת סדר בימים טרופים אלו יכולה לנבוע רק מתוך ראיה חודרת ועמוקה ביותר שתטיב עם האדם שיבצע אותה ם שירו ועם קוראיו.
[ליצירה]
ההחלטות שלנו מביאות דברים טובים תמיד ולכן גם דברים רעים תמיד
אדם שלא רוצה שום דבר לא טוב לו ולא רע לו
אפשר להיות כמו בודהיסטים ולעבוד על ביטול הרצונות
אבל מי שרוצה הםא יקבל את הטוב והרע לא יקבל
אם רע לאדם זה רק בגלל שהוא רוצה בזה ומודעות לדבר היא החבר שיתמוך בך.
[ליצירה]
המילים שלך יכולות להתחבר לחיבוטים החבוטים של כל הדיוט. שרעפים שחולפים במהירות שכזו שאיננו שמים לב לחוטים שמזיזים אותם
כמובן שאין להתייחס אליהם בזלזול
בסופו של דבר הם ההשלכה האחרונה של עצמנו
מה שבטוח טוב שאתה שואל