הערב הזה, כמו פסח,
כולו שלי.
יש סיכוי למצוא, כמו אפיקומן,
קטניות באדמה.
הפה דיבר גם שאפתי, כמו כוסות,
אוויר יינות ללב-כבדי.
נותרה משימה אחת, בחצות.
לצאת על שתי רגליי. לפחות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה ופסימי במידה הראויה [ליצירה]
- [ליצירה] * אמאל'ה, גרמת לי גם לרצות לברוח ומהר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן ילד, זה בהחלט נכתב כשעמיחי מהדהד לי. זה זמן רב שחשבתי איך לשלב את הוריאציה שלי לשינוי ולאלוהים, עד ש זה הגיע. אבל לך תדע, אולי אולי אתה צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זו חתיכת עבודה מה שעשיתם כאן. ואיזו שנינות לחלק כך את השמות. אשריכם צדיקים. * * * * * [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יש על זה השערות בדיון באייל הקורא... ויוסף עוזר עונה שם כי מדובר בטעות. (וטל"ח) הנה הלינק לשרשור באייל [ליצירה]
- [ליצירה] . רבקה, תסבירי לנו קצת... מה עשית כאן ? כלומר איך.. זה יפה כל כך [ליצירה]
תגובות