שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
.
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
מזל טוב ממזר - פרחים כבר בדרך
(שמת לב לתיחכום במשפט שמעל?)
בשׂוֹרה שכזו - היא בשׂוֹרה נהדרת
(איך בשכונה לא סיפרו לנו כלל?)
ועכשיו תגלה במטותא ממך
מי זו אשר את את ראשך מטייסת
אתה הן לימדת אותי בטובך
את חוק הדתי-השלוב (של הכנסת?)
כי בזאת תיבחן ממזרוני שלנו
אם לחוק שלימדת ישנו גם כיסוי
-אם המיועדת מוכרת גם לנו
סימן שהצליח לך הניסוי
בקיצור - נא לתת כאן כל פרט מעניין
שם, וכתובת, וגיל - את הכל בלי תנאים!
וחשוב ביותר - אל תשכח לציין
אם אוהבת היא "בלי" או אוהבת היא "עִם"....
[ליצירה]
---
מילון יקר- מי שמך לקבוע מה זה קיצוני? כל מה שלא נראה לך זה קיצוני וגזעני? ההערה היחידה כאן שיכולה אולי להתפרש כגזענית היא שהעם הערבי הוא קיצוני, אבל כמי שגם הוא לא מסכים עם הכללה כזו - אני מתנגד לא פחות להכללתך את כל התגובות שלא נראות לך- כקיצוניות וכ"גזעניות". אם רק תפגין מעט מהסובלנות שיש לך כלפי אויבים, גם כלפי אחים החולקים על עמדתך הפוליטית, ייפלו דבריך על אזניים קשובות יותר.
[ליצירה]
---
גם לי, ממזר, לקח קצת זמן
אך תגובתי כדלקמן:
אני, ממזר, רוצה עכשיו
לתבוע את עלבון מרב.
בתגובתך עברת גבול
(ואין הכוונה לחו"ל)
כי את מרב כה העלבת
(בצחוק ??? - את זה ספר לסבתא!)
כאילו לכולם ייטב
אם לא נזכיר כאן את מרב!
זאת הוצאת דיבה רעה
וכי במה מרב חטאה?
על כך אני דורש, ממזר
שתתנצל מהר מהר!
(והנה קונטרה לסיכום
"נכון" - "קיפוד" = חרוז עקום!)
[ליצירה]
ממזר פרחים כואב
"ממזר פרחים כואב זה מה שאת אוהבת"...
וזה אכן מה שאהבנו אצלך
קריצה קצת ממזרית, פריחה קצת מלבלבת
ימין שמקרבת, עם שמאל שלא דוחה
נכנסת לחיינו, ובאופן וירטואלי
הפכת להיות בן-בית, לא ממזר
בעט מושחז, בחריזה פנומנאלית
היית גם בן-בית גם בן-פזמון-חוזר
ממזר, לולא בעגלתי חרזתָ
היו ימינו שוממים, זאת לא אכחיד
הן רק אתה בכישרונך תמיד העזתָ
גם להרים להנחתה, גם להנחית
היית לי כמו הד, כמו בת-קול חוזרת
וכיף היה לכתוב ביחד בדואט
וכנראה על זה אמרה המשוררת:
אבוי, אבוי לשיר, אם אין, אם אין לו הד
ואם כבר מדברים כאן על משוררים
אתה עכשיו כבר בטח משרשר
עם אלתרמן ושלונסקי וכל האחרים
ועם קישון אתה מחליף הומור כשר...
ממזר פרחים, כואב לדעת שאתה
אינך יותר איתנו, ואין מי שיגיב
ואין מי שְיַרים להנחתה
בחרוזים קסומים, ובחיוך מגניב...
נכתב במלאת שנה למותו של אריאל פויר ("ממזר פרחים"). השיר הודפס בחוברת לזכרו, ומפורסם כאן על דעת משפחתו, בגעגועים לחיוכיו הכתובים
[ליצירה]
לממזר פרחים
מרב בינתיים קצת גדלה
ומה"בלי" כבר נגמלה
ויש לה שתי חיות מחמד
ושמם הוא SMS וצ'אט
(מלבד חיבור טלוויזיוני
אל המקלט מדגם "סוני")
ובכן על העצות - תודה
אך היא איננה בודדה
ואם כאן בשידוך רצית
(כי היא את דמיונך הציתה)
אומר לך: אין בעייה!
הכל תלוי בנדוניה!
[ליצירה]
---
הגיע ערב יום כיפור
אז חבר'ה, תשמעו סיפור
מרב נמצאת באולפנא
והיא הרגע טילפנה
לומר גמר חתימה טובה
(שנה טובה לך אבא!)
ואז אגב היא נזכרה
שהיא הציצה ב"צורה"
ונדהמה כל כך, כל כך
לראות איך השירשור הוזנח !
על כן ביקשה כל כך יפה
קצת הנשמה מפה לפה
ואנוכי כאב מסור
מייד ניגשתי לשירשור
וכאן אני לפי שעה
עוד מתעסק בהחייאה...
ולמרבית
תגובות