הייתי כפי שאני
לא הפכתי אחר
נותרתי במקום שבתי
כה בודד ועגמומי
לרגל זה היובל
אני עובר לאחר
להעביר חיי
בנופי דקל וטורקיז
כחלק מן הנוף
כאדוות גלים רכים
כסלע שונית אלמוגים
צופה אחורה בזמן
בעיניים עששות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
--
תודה
הסיפור עלה במוחי בעת שראיתי ואני רואה בשוק העירוני זקנות באות בימים/זקנים באים בימים הסוחבים סלים כבדים יותר ממשקל גופם, וכל זאת בשביל כל המשפחה הבאה בערבי שבת להתארח.