[ליצירה]
באמת אפשר לדמיין את המראות אשר אותם אתה מתאר כאן,ואכן,הם יפהיפיים!!!
מעניין למי אתה מתכוון בסופו של השיר,באמת מסקרן..
אני פרשתי את זה כאלוקים שמסתכל על כל מעשינו בעולמו המרהיב..מביט עלינו,ילדיו הדלים,מסתובבים ביופי יצירתו,שאותה בעצם אתה מתאר בפלאי שירך הנוגה..
תמשיך לכתוב מדהים כמו שאתה כותב עד עכשיו..=]
שתהיה שבת שלום!
[ליצירה]
יאא...איזה תיאור מקסים...אבל אל תבכי על זה..את יכולה במקום זאת ללמוד מזה ולהתחיל את הדרך החדשה שלך!ולהתכוון כל יום וכל שעה,לבכות אל אבא בכל זמן ולשיר "ה' אחד ושמו אחד לשם ולתפארת ולתהילה..."
הלוואי ותמצאי את דרך הישר ש-ל-ך-!
תודה לך..
[ליצירה]
אויש...=\ זה עצוב...כשהעצב מקדים אותך לכל מקום אליו תגיע-אתה לא תגיע רחוק...לפעמים צריך כמו "לתחמן" את העצב הזה..וככה לשכוח ממנו לעולם..ותתני לו לצאת רק כשצריך..כי עולם ללא עצב הוא לא עולם וכמו כן על החיים...תנסי לחייך למרות הכל..חיוך עצוב הוא הדבר הכי הכי נוגה בעיניי...ואחרי שנותנים את החיוך היחיד הזה,מתמכרים אליו ולא נותנים לא לעזוב אותך...=]
שיהיה רק טוב והכי חשוב שמח!:-)
תודה לך...!
[ליצירה]
יפהפה!!לכל אדם יש את המקום הזה,שרק בו הוא יכול להיות שמח באמת,להיות מאושר!אני מכיר את ההרשה הזאת של לרוץ ולרוץ כדי שיהיה לך טוב במקום אחר..
למרות שלברוח,לא תמיד יעשה לך טוב..לפעמים צריך לקום ולהתמודד עם הבעיות,ולשלוח אותם החוצה,במקום את עצמך..
וכמו שכתבת יפה,לחיות את החיים-זה הכי שמח שאפשר...
מקסים פשוט!תודהה...
[ליצירה]
תיאורייך פורחים כשדה הפרחים והמילים כזרם המים בנחל,הפסיק כאבן עליו משתחשכת הנקודה...=]
מדהים!תיאורים פשוט מקסימים וקולעים בדיוק לציור הזה של שדה פורח באביב עם כל הפרפרים הצבעוניים האלה..
תודה לך..:-)
[ליצירה]
שמתי לב ל"אבנים לבנים" ועדיין לא ממש הבנתי..אשמח להסבר..
ועכשיו לעיקר,שיר יפה,כי באמת חסרים אנשים שיראו את העולם בקצת צבע ולא רק בשחור ולבן,בים ואדמה..יש גם דברים באמצע..עולם שלם של צבעים וגוונים נמצא בו..קצף הגלים,הרוח הנושבת,החול שנכנס בין האצבעות ברגליים,האופק הנמתח עם השקיעה הרחוקה שלעולם לא נוכל לגעת בה..ועוד ועוד...=]
מקסים!:)