[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
מאיר, אנסה להתייחס קונקרטית לדברייך, על אף הפרובקציות המכוונות שלך.
מהותו של אתר יצירה היא האינטרקציה. בתור היותך אמון על תגובות ענייניות, אני מוצאת את זה אירוני שאתה מעיר לי על ריקנות ונביבות. חלק מהאינטרקציה היא לדעת להעביר ביקורת, ולקבל ביקורת. אחרי שהדגמת לנו כמה נפלא אתה יודע להעביר ביקורת, הייתי מצפה ממך לדעת לקבל ביקורת, גם אם לא מלאה בעומק וביטויים מפרגנים כמו הביקורות שאתה מעביר. לקללות ולביטויים האלימים שלך אין בכוונתי להתייחס.
ב. הציטוט הזה מוכר לך?
"את משוררת או לפחות זו דעתי... יפה, אהבתי בהערכה וכבוד והשתאות מאיר פרידמן".
זה המקום להודות לך על המחמאות הללו, בהוקרה- הריקנית הנבובה מכיתה א'. על זה נאמר לא מדובשך ולא מעוקצך. אני בטוחה שיש בפסיכולוגיה הסברים לחילופים הקיצוניים והטפלות לאנשים שלא עשו לך שום דבר.
ג. ולגוף הטענות:
במשפט "זכרון יקר מחיוך" אין משמעות שמורכבת משני חלקים. אסביר לאט: "טלוויזיה יקרה מטוסטר" כלומר- טלוויזיה עולה יותר מטוסטר. התכוונת לומר שהזכרון היקר מורכב מחיוך, כן? לכן אין שני חלקים, יש חלק אחד שלא עובר טוב.
אין שום קשר בין ההסבר שלך לבין הסרבול של "תמיד אך תמיד". אך, לידיעתך היא מילת סייג. "יוסי ילד טוב אך תמיד מאחר". ולכן למשפט "תמיד אך תמיד" אין משמעות. ואין שום קשר לדעות הפוליטיות שלך.
הכללים המודרניים של צה"ל, עם כל הכבוד, הם לא טיעון. גם אם מליון עולים חדשים אומרים "את לדבר אנגלית", זה לא הופך את זה לתקני. וזה אחד התרוצים המגוחכים ששמעתי.
ד. העניין עם הגאז', או שפתה הרזה של אורלי קסטל בלום, זה שהם לא התיימרו לעשות את הדברים כמו תמיד. הג'אז רצו לחדש, ליצור סגנון חדש. כנ"ל לגבי אורלי קסטל בלום שרצתה לערר על המוסכמות. אתה נהתכוונת לכתוב שיר בעברית תקנית, ורק כשהעירו לך על זה, ואחרי שניסית להגן על השיר ולומר שזה כן תקני, שזה כן הגיוני, שזה טוב, רק אז נזכרת שבעצם ניסית ליצור משהו חדש. לא מקבלת את זה.
שאר יחסיך עם רותי לא מעניינים אותי, אז לא אתייחס לסיפא של דבריך.
ואם אנחנו ברצף פתגמים, מה עם "יאללה לך הביתה מוטי, שלום ותודה", אני מסכימה עם כל דבריו של ממזר, ואם טרחתי לענות לך זה למרות שאתה אלים וגס רוח, ורק כדי להוכיח שאם יש לך משהו להגיד, שומעים אותו גם מבלי שתקלל ותזרוק אבנים לכל הכיוונים. גם לזה בטח יש הסברים בפסיכולוגיה.
אני לא מתכוונת להגיב פה יותר.
ערוגה.
[ליצירה]
תמונה מקסימה שנופלת על היבטים טכניים. אם היה לך פילטר או עדשה יותר מקצועית התמונה הייתה הרבה יותר צלולה ונקיה. שינויים כאלה אני מאמינה שכן אפשר לעשות בפוטושופ- זה לא משנה מתי היה לך הציוד הנכון- בעת הצילום או אחרי. גם בפיתוח יש אפשרויות לתקן את התמונה.
כך לענ"ד.
[ליצירה]
הרעיון מצויין, גם ללא התערבות בצבעים שדי הופכת את המסר לפירה בכפית.
לשם ההגינות היה ראוי לציין שזה עיבוד לתמונה לא שלך. (אלא אם כן זאת תמונה שלך ואז אתה מפורסם).
[ליצירה]
הביקורת שלי הייתה על הכתיבה, לא על הגישה. לענ"ד דווקא אם חשוב לאיבן להעביר מסר אחר, שישקיע בצורניות. זה בכל זאת אתר יצירה, ולא עמוד הדעות במקומון.