הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
הזכרת לי קטע שקראתי.הוא מדבר על עבודת ה' אך מדובר בכל רצון להשתפר, להתקדם, להיות יותר טוב... "מי שמבין שכל רגע בחייו עליו לנצל כדי לעלות במדרגות בעבודת ה', אין זה משנה באיזה מקום הוא נמצא – תמיד יזכה להתקדם" (הרב חיים סבתו).
[ליצירה]
אוי בא בימים.. אני כ"כ מתחברת אל השיר הזה. האהבה היא מתנה והיא בדרך כלל כואבת ולפעמים ככ מאכזבת. אבל היא פה והיא באמת מתנה וגם או יותר נכון דווקא בתקופות משבר ופרידה ובתקופות של ניתוק וחורבן אז מבינים את ערכה.. מבינים שהיא פה בכל צעד שלנו בחיים, שהיא בתוכנו והיא שלנו והיא מהות החיים. תודה.
[ליצירה]
יורם תומר ומעוז צור יקרים...דברים יפים אמרתם ואמן..
יורם, המילים ב'ציפור לבנה' נכתב לאדם אחר ..אך בזכות תגובתך..הסתכלתי עליה הפעם בצורה שונה...ולקחתי את מילותיי לעמוד בהם בעצמי.
תודה רבה שהארת את עיניי.
מעוז צור, הדברים שאתה כותב תמיד משרים נחת ומחממים את הלב. תודה.
ושוב תודה לשניכם. 8)
תגובות