אורך חיינו הוא כאורך הזמן בין מחקר המנבא את מותנו הקרוב ובין המחקר המוכיח בדיוק את ההפך.
מחקרים (פרדוקס במשפט אחד)
אורך חיינו הוא כאורך הזמן בין מחקר המנבא את מותנו הקרוב ובין המחקר המוכיח בדיוק את ההפך.
אורך חיינו הוא כאורך הזמן בין מחקר המנבא את מותנו הקרוב ובין המחקר המוכיח בדיוק את ההפך.
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על האופן הקולע שבטאת את תחושת הניכור. כולנו מרגישים לפעמים דאגת יתר במקום מעט חום. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את השיר ואת התגובה של אביב וסתיו. לולא התגובה הזאת היה לי קצת קשה לעכל אותו. לאחריה ברור לי שבעצם יש כאן הרכב של שתי יצירות, לדעתי - נפרדות, והחיבור של שתיהן ליצירה אחת, מטלטל את הקורא. לדעתי היה כדאי להקצות לחומר הזה שתי יצירות: האחת, שיר על נפלאות, צפונות ונסתרות הבריאה (פיוטי), והשניה . מונלוג, (אפי) על העימות בין האדם לבין עצמו ובין האדם לבין הקרובים-רחוקים אליו. נדמה לי שאם לא היית כורך אותן ביחד היית כותב שתי יצירות טובות. כדאי לחשוב על זה, וגם לשמוע חוות דעת של אחרים בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מ - ד - ה - י ם [ליצירה]
- [ליצירה] איה יקירה, א. זה איננו שיר, זהו משל, אבל כיוון שאין בהגדרות של: "מתוך" את ההגדרה "משל" בחרתי לקרוא לזה "אגדה". ב. יש כאן מסר מוסרי (ואולי פוליטי): אנשים שחיים בעשירון (שין ימנית) העליון, אינם יודעים את הגבול בין שחיתות ומילוי תפקידם כנבחרי ציבור - בין טוב לרע, וחיים בגן עדן (אדם וחוה גורשו מגן-העדן מרגע שידעו להבדיל בין טוב ורע - בין גן עדן של מושחתים וחיים מוסריים צנועים). אלה שאינם יודעים את הגבול, חיים בוילה בגן-עדן, ועובדים זרים (לא חוקיים) משרתים אותם. ג. טעם פרי עץ החיים-האמיתיים הוא מר. ד. כאשר אדם באחרית ימיו פוגש את המציאות (שיכולה להיות תוצאה של: "יש דין ויש דיין, במובן המוסרי, או חו"ח בריאותי, הוא יודע את ההבדל בין טוב ורע וחדל לחיות בגן עדן, כי המציאות אינה גן עדן, וטוב-ורע הם תובנה אנושית. לסיכום: בורא עולם קבע שאדם וחווה יתמודדו עם המציאות שאיננה גן-עדן ברגע שהם ניחנו באמות מידה מוסריות "דעת טוב ורע". השתמשתי בסיפור גן-העדן להיבט אקטואלי. לטעמי זהו המסר העיקרי שמשתמע מה-"חטא הקדמון". אשמח אם תקראי את המשל שוב ותאמרי לי את דעתך אחרי ההסבר. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית זו נראית התחלה מאוד מבטיחה למשהו חדש. יותר עמוק, אישי ומגובש, עלית מדרגה. הכיוון מדבר אליי ולכן אוזניי כרויות. נראה לי שבהמשך יהיה צורך לעבוד על הסגנון ובפרט על המעבר החד בין הדימויים שאולי באסוציאציה ברורים לך, אבל לקורא קשה לעקוב אחריהם (תתייחס אל זה כאל חוות דעת לא מקצועית אלא אל חוות דעת של קורא אקראי). קבל את ברכת הדרך :) יורם [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר אמיתי..... -:) כקורא, אתה נסחף בסערת הנפש שאותה הוא מביע. במיוחד בולט הביטוי: "...את יודעת שאין מי שיקלוט אותך אליו אם תפלי..." שמתאר את המילכוד, והסוף שנותן מוצא. נ פ ל א ! [ליצירה]
- [ליצירה] קרפה היקר, גם לי ! לכן כתבתי, זה הפוך על הפוך, אם היית קורא את שיריי הקודמים היית מגלה שזה השיר המודרני הראשון כהתרסה..... תגיד הכל צריך להסביר ? [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, קצר, רהוט ונוגע . יפה מאד :) [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר ידידי, אם תגובתך נועדה "להחזיר לי" אני מקבל את זה ברוח טובה, ובכל זאת מציע לך לחשוב על הצעתי, לכתוב על החיים. אם תגובתך רצינית אז אתר היצירה הוא לא המקום הנכון לטפל בבעיה. כדאי לחסוך זאת מהכותבים באתר, שרצונם ליצור ולא להרוס. זו לא התרסה, זו תגובה עניינית, ואם אתה רוצה לשוחח על כך - אתה ואני - כתובלי הודעה אישית. ברצון יורם [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, ליאורה ! [ליצירה]
תגובות