הלילה שלי -
אלפי מחשבות,
מאות זכרונות,
עשרות רגעים
וכמה געגועים.
הלילה שלי -
שלושה כוכבים
ומעט אהובים,
חלומות נשגבים
ואחד אלוקים.
הלילה שלי -
אינסוף עתידים אפשריים
ותקופות שאבדו כאיים בודדים,
סימני שאלה, סימני קריאה
ואחד - אתה.
[ליצירה]
פייי, וואי וואי וואי
פשוט - כל שמות התואר הנפלאים והתקניים כבר נכתבו על ידי בהתייחס ליצירותיך.
אז עברתי לאלה שבסלנג.
ולמען הסר ספק, במידה ובכל זאת לא הובנתי:
מ ד ה י ם!
[ליצירה]
גדול!
אבל בניגוד לעמדה המשתמעת מסיפורך, בפסיכואנליזה אכן יש משהו, ויותר מזה, והיא אכן ריפאה...
מה שכן, פסיכואנליטיקאי יגיד, שמה שנעשה בשיחה שם - כל התרעומת שהושלכה על המטפל - היא למעשה העברה התרעומת כלפי האב, ולא משנה מה יגיד המטופל. זה משחק שיש לו רק תוצאה אחת...
[ליצירה]
התרגשתי, שוב!
טלי, אני מצטרפת לסוערה באיחולים על שובך הלום.
את הסיפור הזה קראתי לפני כמעט שנה !!! כששלחת אותו אלי לאי-מייל. 12 הירחים התמימים שעברו מאז לא מנעו ממני לשוב ולהתרגש למקראו כאן.
שני אנשים יושבים באותו חדר, משוחחים זה עם זה, מבלי להקשיב או לשמוע חצי מילה. "גן נעול אדם, גן נעול".
מאד עצוב ומאד נוגע.
עוד!
[ליצירה]
מצטרפת לכל קודמי
ששיבחו את היופי, הרגישות והפשטות שבקטע לעיל.
אוסיף רק שנגעה בי במיוחד האמירה, שאנשים אינם יודעים לזהות את הרגשות שלהם. אפילו שזה נאמר לכאורה ביחס לזרים המשקפים רגשות אלה, אני לוקחת את האמירה הזו לניכור הרגשי בעולמנו באופן הכללי, שבו לא אחת אנו כה מתקשים להתחבר לרגשותינו, בכל אשר הם משתקפים.
וכך, את שוב - במשפט אחד - גורמת לי לתהות ולהתרגש עד מאד.
[ליצירה]
כל כך יפה
ומוכר, מוכר מאד.
אך אני מניחה, שכל עוד היא מבטלת את עצמה, היא לעולם לא תוכל לדעת אם הוא בחר בה בזכות עצמה...
הפתרון למצב פרדוקסלי מתמשך שכזה הוא פשוט להפליא וקשה ביותר - להיות עצמך! עד הסוף!
תגובות