אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
אוי כמה יפה
כמה התחושה מוכרת, וכמה היטבת לתאר אותה.
אני מסכימה עם כל מילה של אביב (וסתיו), שבזכותו הגעתי הלום.
תודה אביב!
ובניגוד למיגה, אני חושבת שהמלים "איזו מתוקה" מעבירים את האשליה - כפשוטה, בצורה הכי נוגעת. חבל היה לנסות לייפותן במשהו "פיוטי" יותר, ואני שמחה שלא עשית כן.
התרגשתי!
[ליצירה]
ואני הקטנה
סיימתי את השיר בתחושה מזועזעת, של העיוות שנוצר במערכת יחסים שכזו, וזה אכן התקשר לי אסוציטיבית ל"תופעה" לצערי של הנשים המוכות, ולא רק פיזית.
הזעדעזעתי, וזה אומר שהיצירה חזקה למדי.
שבת שלום
[ליצירה]
מחפש נחלים אבודים...
שתים עשרה שנה?
נתח נכבד וכבד של החיים.
וזו לדעתי כוונת המלים "היום כבר לא מתים מאהבה".
השאלה היא רק איך חיים בלעדיה.
את ההרהור הזה כתבתי מזמן מזמן.
מפרספקטיבה של כמה שנים, חיפושים מייאשים ולאחריהם נישואין וב"ה אמהות, אני לא כל כך מסכימה עם מה שכתבתי אז. עם המסר המיואש, המתוסכל, המוותר באיזשהו אופן.
ולדעתי, האהבה האמיתית, זו נטולת המניירות, הפשוטה והשגרתית, השלווה והבוטחת - עולה ביופיה, בטובה ובמתיקותה על זו האידיאלית או הראשונה.
אין על האמת.
גם באהבה.
ולך - מחפש הנחלים האבודים - אני מאחלת אהבה טובה. כזו שתאריך ימים בע"ה ותביא מזור לבור הגעגועים המפעם. אינני מכירה אותך ולא מתיימרת להכירך, אבל אם הכינוי שלך מרמז על המוטו שלך בחיים - החיפוש אחר האבוד, הייתי מציעה לך לחפש אחר הקיים, הנמצא והזמין, אשר דוקא הוא נוטה כל הזמן להיעלם מעיננו.
[ליצירה]
שוב, זה יפה
ונותר ללא כל תגובה.
אנשים, מה קורה לנו?
[ליצירה]
[ליצירה]
מ ד ה י ם
וכאימרתה של אתי אנקרי: "מה אתה הולך?". סתם, סתם, אני מתבדחת כדי להפריך את המועקה.
דרך צליחה באשר תלך.
נגע מאד מאד לליבי.
מי ייתן ויתגשמו כל משאלות ליבך לטובה.
תגובות