אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
זה מזכיר לי קצת
את השיר של לאה גולדברג ז"ל, לפיו, בין השאר עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על הרגשות...
בכל מקרה - המסר שלך עובר לדעתי בצורה ברורה וחזקה.
אולם חבל שאתה מוותר, כשאתה חושב שאף אחד לא מבין אותך. אולי תנסה להסביר? מבטיחה להקשיב...
[ליצירה]
הכאב שבהתבגרות
כל שיש לי לומר בעניין זה הוא שהזמן שיחלוף יפתור את זה.
את אכן תישארי, תמיד, בבסיסך, בדיוק אותו אדם. אך משהו בטונים, בגווני הגוונים, יילך וישתנה.
לטובה.
תגובות