משנכנס אדר
גברו עלי הגעגועים,
כמו רחבו ותפחו
מידותיו של הלב.
ותחת שמיים רעננים מגשם
למדתי להאזין-
להמיית הניגון
להלמות הדאגה
להתנפצות הכמיהה---
שמעתי איך
בהססנות של גוזל ערום ורועד
בוקעת שמחה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה אומר לך פשוט שיר במהותו יפה נוגע [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הזמן גורם [ליצירה]
- [ליצירה] נו... וזהו המסר העיקרי של פורים לראות איך מהחושך יוצא אור גדול!!!!!!! ענק! נפלא! [השיר והמסר...] [ליצירה]
- [ליצירה] אז מה יפה פה? הכל. הרעיון, תיאור התחושות החי כל כך... ואני הכי אהבתי את השם שניתן ליצירה הזאת והחיבור שלו ליצירה. נהדר. =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] עוווווווווף גוזל תיאור מאד מקורי.. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אה, אגב, ב"מתים על הארץ", התכוונתי במובן המוות של המילה. לא במובן הסלנגי. נו נו, כל עוד הדרוזים לא עושים לנו כל רע אני לא רואה שום בעיה שהם גרים כאן. (או- גֶרים כאן). ואני חושבת שזו חתיכת כפיות טובה, לשרת איתם באותו צבא ממש ובאותה נשימה להגיד שאנחנו לא רוצים אותם פה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ונא לא למתוח אותנו כמו מסטיק! רוצים את הסוף ומהר! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, שיר, רק לגבי הסוף של התגובה שלך-- לדעתי זה פחות "אסור להתעלם מהאמת שיש בדרך הזאת", ויותר "צריך לנסות לברר איזו אמת חסרה אצלנו". ונעם, תכתוב מכתב תגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, אני ה-מו-מה! 3 שנים לא להיות בירושלים?! ההההעעאא?! באמת תתבייש לך.. לסחוב אותך ביד לריקודגלים או שתצליח ללכת לבד?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אתה חושב שיש בזה בעיה של ייחוד? |נדחפת| [ליצירה]
- [ליצירה] .. רן, יש אנשים שמסוגלים לשבת רצוף ימים ושנים וללמוד. יש אנשים ש-מה, לעשות, הנשמה בורחת להם, והם צריכים את העצירה הזאת לנשום, להתרווח קצת מידי פעם, ואז לחזור ללימוד. ועדיף שההתרווחות הזאת תהיה בלנגן לקב"ה, ולא בסתם עיסוק של חולין, לא?.. בוודאי שיש אפשרות להתקדם עם זה, לגרום לנשמה להתחדד, להתפקס יותר עם הזמן, ופחות "לברוח". אבל גם הבריחות האלה חשובות ומשמעותיות לאנשים כאלה. אולי אפילו לא רק בדיעבד.. ויש ישיבות שהולכות עם הקו הזה. עכשיו-- הסוף לא בא להביע, שהאידיאל זה לשבת בחדר ולנגן. לא... וגם הבחור מבין שאחרי הכל, ואחרי שמתאפסים, צריך לחזור לבית מדרש וללמוד... הסוף בסה"כ בא להביע, שזה לא קורה פעם אחת ונגמר, אלא החיים מורכבים ממשברים, מעליות וירידות. לכן קראתי לסיפור ככה. רק שבפעם השניה, אם שמת לב, זה כבר שונה. הבחור מכיר בזה שהוא צריך את ה"בריחה" הזאת של הנשמה מידי פעם, אבל הוא מתעל את זה ישר לכיוון הנכון... בלי הקטע של הדכדוך והייאוש העצמי... זה לפחות מה שניסיתי להעביר. לא בטוח שעשיתי את זה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תהיה בריא, שנה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא לא עצוב, שירה. גם אם בדרך יש עצב מסויים.. הכנפיים בסוף משרות אוירה אחרת. ומותר לי היום, אני צוּמית שכזו בגלל התאונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד. ומופלא איך אנשים כמוך (נאמר בהערכה כנה מלווה בשאט-נפש :) מצליחים להוציא אחלה סיפור מדבר כזה חסר-משמעות כמו סנייק בפלאפון.. (: עלה והצלח. מאחת חסרת קואורדינציה, שכל הסנייקים שלה נגדעו באיבם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אממ.. למען הסר ספק, לא התכוונתי בשיר הזה ל"אפיק" הדתי-הלכתי-תפיסתי (ואז באמת העליה של הנחל על גדותיו היא שלילית...), אלא ל"אפיק" הרגשי. [ליצירה]
תגובות