9
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חן חן לך משה , וכן ירבו כמוך...ויהי רצון שנטיעות שלך יהיו כמותך... [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב ושוב ושוב , וכל רצוני היה להוסיף את המילה אלהים בתחילת מכתבך... [ליצירה]
- [ליצירה] הדסה ,רז לך אגלה ,נביעותייך ,המילים שכתבת,המשפטים שצרפת הם ישארו שלך לעד ,כמרגלית צרופה ,ואת האומן אשר השכיל לצורפה ולהעידה לתכליתה הרצויה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו. שוב אנחנו פה - ביחד אני לבד - אך הינך לידי אתה שם - ואני בגפי זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי כואבת שתפתח - לומר לי... ואין קול - שזה לא את ויש עונה - זה אני ללא מילים - העיניים מדברות ברחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין חרדה אלא מהלא נודע, ואין סליחה למתעצל,הנלאה מלהפוכו לנודע".\ניכסף [ליצירה]
- [ליצירה] עצימת עין ליאורה היקרה! המאבק ביצר הרע בנושא זה ,אינו אפשרי כלל וכלל, לא ניתן לבער את היצר הזה ואף לא לתקנו . זה אחד מסוגי היצרים ש"אם אין הקב"ה עוזרו ,אין הוא יכול לו" ואין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים. וזה יתוקן רק בימיו של משיח בלבד, משיח פרטי ,או משיח כללי. אכן אנו צריכים לעבוד על הטבעים שלנו ,אך יש דברים שלא מנסים לתקן לבד ,אלא יש לנו רק להמנע ולברוח מהם כמו מאש. דעי!!! שהאדם נמצא במצב "הארה" מאור התורה וזוהר הרקיע, אשר מחיה אותו מבלי הפסק... (וזה מדהים!) אז כלכך שומרים מכל דבר אשר עלול בטעות להוריד אותנו ממדרגתנו. מקווה שהבנת... אבל מי שעולה בסולם ,קורא שורות אלו וודאי מחייך בנועם רב. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום ליוצר הנכבד! צמד המילים "עשויים מגעגוע" הרה בי שיר חדש והוא שלך. הבנתי כל מילה ביצירה ,והגעתי לקצה הבנתך. עשויים מגעגוע והנה הוא כמציץ בין החרכים ונפשנו יוצאת בדברו והלב בוער, הנה עוד רגע , ואנחנו בהיכל ופרפרים במחול אגדי עוטפים את שנינו, ונחמוד אותו ,את כולו לעצמנו, ונפקח עינינו והנה אל מסתתר הוא, ונבקש את שאהבה נפשנו ולא נמצאהו וירדפנו שומרי החומות וישליכונו ארצה. וטעם האהבה עדיין בפינו. ולא נדע היכן היא שהתפשטה בתוכנו. אך ודאי נדע היכן שוב לחפשה. ונזכרים ומצלצלים לנהג האוטובוס שיורידונו בתחנה הבאה, כי אנו לעולם עשויים מגעגוע לאהבה רחוקה. הזכויות לשיר שלך הם. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התעוזה... רק כך יפתחו שערים... [ליצירה]
- [ליצירה] נכנסים אל הלב אכן כן ,דברים היוצאים מן הלב, נכנסים את לב האומר אותם. והאהבה ,אין אהבה בעולם כאהבת הנשמה לבוראה, וכל גילויי אהבה בעולמנו ,אינם אלא הרגשים ששורשם נעוץ בשחר יצירתה של הנשמה, "דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו" עד אשר לא נגלה בעצמנו,את אהובנו,ושם יתגלה בעינינו סוד האושר, אנו מחליפים את הגילויי ,באכילת יתר,התכרויות, סיפורי אהבה ,ורק הגעגוע לאינטימיות הרוחנית,עם יוצר הכל ,מתחלפת במיניות רגעית ומזדמנת. "ואני קרבת אלהים לי טוב" [ליצירה]
תגובות