[ליצירה]
יפה מאוד
והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים.
הרשתי לעצמי להמשיך...תודה
[ליצירה]
מזל???
שלום למשה!
חייב הייתי לכתוב לך זאת בשמו של אלקים
אם אינך מזההה אותו באכזריות
אם אינך חש אותו בכאב
ואם אינך רואה אותו באטימות
אז מזל הוא באמת שרשמת אלהים ולא אלקים.
כי אלהים שייך למזל - אך אלקים הוא מעליו.
[ליצירה]
עד כי יבוא...
ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא
המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו...
כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא...
אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה...
אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד...
אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה...
אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה...
שאי ברכה ליום שכולו אושר...
[ליצירה]
סערת שקט
מעצים ביותר.
לימור, זה מדהים נסחפתי בקריאתי ,כבתוך מערבולת
כבתוך סערת שקט , כבעין הסערה אשר שם אך שקט ודממה,
הטבת לצמררני ,אהבתי את שאון השקט הניבט מסערתך את,
ולאחר...דממה.
יפה עד חמדה.
[ליצירה]
ואוליי...לא היו הדברים מעולם...
כי חרב ביתי ושערי תפילה ננעלו,
ואשמע את תפילתכם ,ולא החרשתי אל דמעתכם,
חולשה יש בי אליכם ,ילדי היקרים,ומתאווה אני
לתפילתכם , ילדי הצדיקים.
המשיכו וקראו אלי בגרון,ולא תחשכו,
וכל פמלייאת מלאכים שלי,מורידים דמעות עימכם,
על בני היקר ,אחיכם ,מחמדי,
אשר שמחה בו לעולם ודיצה לעולמי עד,
על כן נתתי שמו גיל -עד,
אך במקום גילה ,יש עצב ונהי...
קול בכי תמרורים...
ואשמע עוד צעקתכם ,
והקול ,קול יעקוב ,חוצב רקיעים,
ומזדעזעים אמות הסיפים...
אוהבכם אני ילדי היקרים,
לא צר אויב ומתנקם אנכי,
ואכן צריך אני אתכם ,ונשמתכם תקיימני,
ומבטיח אני לכם ,שאין תפילה שבה ריקם,
הקשבתי ,גם הקשבתי,לקול תחנוניכם,לקול זעקתכם,
ואשיב את גיל-עד לביתו ,ועוד ישמע בהרי יהודה
ובחוצות ירושלים ,קול ששון וקול שמחה.
המשיכו למלא מכסת צעקתכם בקוראיכם אלי,
והבקיעו לרוב שערים...
כי מבלעדיכם ילדי,
מי יקרא לי א-לוהים...
[ליצירה]
יפה מאוד ונכון
"ואהבת את ה´ אלוקיך"
"ואהבת לרעך כמוך"
ואהבת -
כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח,
כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך
במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף.
אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא.
ואהבת –
כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך.,
בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב ,
או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה.,
זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה –
מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע..
ואהבת -
לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה
ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת
ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה.
ואהבת –
לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית,
כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, –
שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה.,
זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה..
תגובות