[ליצירה]
אני לא חושב שישנה פה שום ערגה לנמענת, יש פה בסה"כ ערגה לשקט הנפשי של הכותב. ובשביל השקט הזה הוא מוכן שאחרים ישלמו מחיר. השיר כתוב טוב, הוא עושה את העבודה, ולכן הוא צרם לי כ"כ.
[ליצירה]
הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
ייתכן שאתה מתאר פה את אורחותיו של יצאן...?
מצטער פשוט
ה"יצאתי",
ה"נשכר",
הבר,
הטעם המר,
הבחורה
וכביכול המחיקה של שביב התקווה ל"עתיד חדש" והפיכתך ל"בחור חדש" לפי הביקוש...
על כגון זה נאמר:
"אדם מפרשן שיר, והמשורר - מתהפך בקברו"