לולא הרוח
היה הגשם כה סתמי -
כבד
מגושם
יורד
נמשך למטה
בלי כיוון
בלי אווירה
בלי ריקוד מוטרף שמכאיב לעתים, מטיח הכל
אך לי כמו אוויר לנשימה.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... יפה מאוד... דיבר אליי. משיב הרוח ומוריד הגשם (: <ואת יודעת מה הדרוש החסידי על זה...> [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הגשם הוא חומר והרוח צ ו ר ה לו :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אהבתי את הדימוי לגשם כגוף בלי נשמה... או [כאיש בלי אישה] השלמת כל דבר כאור בלי חושך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד!! אהבתי את הדימוי, הוא מצויין! עוזר מאוד להמחיש את ההרגשה... ונוגע בה... מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי!! יש להם התחלות, יש להם סופים, אבל הם חסרי אמצעים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה כמו תמונה ממצרים העתיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] יששששששששש! יצירה של החתלתול! לא יכולתי להתאפק מלצעוק. עכשיו אני הולכת לקרוא את היצירה. ביי. [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, רואים שאת טובה במתמטיקה. ואני מתפלאה על מנחם, כי בדר"כ הוא דואג לשים יצירות שלו במספרים מגניבים :) [ליצירה]
- [ליצירה] הערות, הערות! ב"ה קודם כל הערות על התגובה שלך - זה לא נח מיקל מקהילתקודש חפיפנבערג, זה נח שמייקעל מישיבת עויישה חיים! אבל נסלח. ובקשר ליצירה - מה, זהו? ומה עם החייל? ומה עם המתנחלת עם התיקים? כלומר, שמחמית זה לא מספיק, יש עוד סוג של מתנחלות, כאלה שלא ממלמלות ולא מחפשות אנשים הגונים. אה, ויש את הסוג החשוב ביותר של טרמפיסטיות, שזה אני כמובן! סוג של בחורות מסכנות שמסיימות שבוע ארוך ומייגע של עבודה ומחכות באיזה צומת די סואנת בין ירושלים לת"א, מקום כזה ששום נהג צפונבון מהמרכז לא עוצר לטרמפיסטים, ואפילו לא לטרמפיסטיות, ופתאום קולטות איזה מכונית שעוצרת, באות לשאול אם זה לירושלים, ורואות את הפרצוף שליד הנהג מחייך חיוך ממזרי כזה ואומר "לירושלים" ו"זאת הזדמנות טובה לנקום"... אז הן נכנסות למכונית באכזריות, וגורמות לממזי לסובב את צווארו כליל כדי לשוחח איתן לכיוון המושב האחורי. והכי נחמד זה שהן שואלות אם אפשר לעשות שיחה וממזי מגיש להן את הטלפון שלו, וד"ל. אין ספק שזהו הסוג המשמעותי ביותר של טרמפיסטיות. אה, ונהנתי מהסיפור, אגב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאוד אוהבת את זה. השחור-לבן, הטשטוש הקל מאחור, ואיך שהיא מסתובבת אלינו - כ"כ עושה הרגשה חמקמה של איזו ילדות נשכחת. איזה מותק הילדה הזאת, תמסרי לה נשיקה ממני. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מה? להקפיץ את הסיפור החמוד הזה? איזה סיפור חמוד?! כמעט חטפתי התקף לב מחדש בכל שורה. נראה לי שנלחצתי כמו אמא של המספר בערך. איזה יופי זה, הלוואי שגם אני הייתי יכולה לא להתקבל על הדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. (זה אומר שאני קוף?) [ליצירה]
- [ליצירה] הו, ליאורה, איך עשית דבר כזה?! אני מאוד כועשת, מה זה כועשת - עוד רגע מתפוצצת! והכל כמובן ברוח טובה ובקלילות. אל דאגה, אני אתגבר על כך שאני מופיעה לעיני כל בעמוד הראשי של צורה. [ליצירה]
תגובות