תחת צל – העצים, עומדות רגלינו; עינינו, מבעד רוחב – נוף, נועצות את הסככה*. אל עבר השמש, המזהיבה במרום, נישא מבטנו; בין צאלי – העצים, אנו שואפים, לתקופה החדשה. *סככה: מילה אחרת, למבט; התבוננות