[ליצירה]
שלום חיים
ראשית אני רוצה להודות לך על התגובות החמות למילותיי.
אני קצת חדש באתר, ועל כן ולא רק, נורא מחמם לראות תגובות אוהדות למילים.
על כך התודה.
שנית.
אני קורא את שיריך,
אודה ולא אבוש שלעיתים קורא אני שוב ושוב את המילים על מנת להבין את כוונותיך.
נסתרות הן כוונותיך.
וזה היופי והמיוחד בשיר.
אתה מגלה טפח ומכסה טפחיים.
קראתי מספר שירים שלך, כל שיר הייתי צריך לקרא בו שוב ושוב על מנת ולנסות להבין "למה התכוון המשורר"
ידוע שכל אדם יכול לראות הסברים שונים למילים,
למשל,בשיר הנוכחי (מעט מהכול) לאחר מספר פעמים של קריאה, מה שאני ראיתי זה את "הפולחן אהבה לילי" (משפט מדהים כשלעצמו מהשיר "אי שכחה")
ופולחן האהבה יכול להיות דבר נכון כי הרי לחכמה אין דופי או שמא, פולחן מטורף שמשאירה את החכמה , החוקים,המותר והאסור בצידי הדרכים.
בכל אופן זה מה שאני ראיתי בשיר או שמא אני טועה.
שירים ממש יפים.
שוב תודה
שי
[ליצירה]
היי
ממש יפה!
כמעט לכל אדם שכותב יש מגירה מלאה שירים שהוא יודע שרוב הסיכויים שאיש לא יקרא אותם לעולם.
אבל למרות זאת הוא ממשיך לכתוב.
סוג של פורקן.
פעם חשבתי על זה שמזל שאדם כותב כי ככה יש לו זכרון למשהו שקרה.
ויותר מזה כמעט לכל האנשים יש אותם סוג של חיים.
גדלים, מתבגרים , נופלים, מתאהבים, נפרדים, חוזרים, מצליחים נכשלים וכן הלאה.
כמעט כולנו חיים אותו צורה של חיים.
וככה נראה לי היה מאז ומעולם.
אבל למרות זה תמיד נדמה שלמשוררים יש חיים יותר מעניינים.
למה?
כי זה כתוב.
תודה רבה לך
אחלה יום שיהיה
שי
[ליצירה]
יפה
אבל לי מה שהפריע,
שתוך רבע שעה מישהי חדשה נכנסת לתמונה.
תתאבל עליה טיפה
זה ימחיש לך שהיא לא סתם הייתה איזה משהו בחיים שלך.
תחשוב על זה
רק טוב
שי
[ליצירה]
יאוו, איזה עצוב.
אלו מהשירים שמשאירים עצבות ענקית אחרי הקריאה.
ושוב עולה התודעה שאם אין אהבה לא שווה מאומה.
אני מאוד מאוד מקווה שהמציאות שלך השתנתה לכאן או לכאן.
שתמיד תהיה אהבה
שי