[ליצירה]
אני
מצביע עבור התרגום הזה. אף על פי שאיננו מושלם, הוא קולע לטעמי בתרגום שירה - שמירה על החריזה והמבנה המקוריים. חוצמזה, הוא נשמע יותר כמו השיר המקורי, בעוד התרגום של רינת נשמע ארכאי יותר ופחות מתאים לשירה בת-זמננו (כמעט...).
ורינת, תתפלאי, אבל לתרגם אברש כאברש ולא כשיח - אכן מעלה יש בזה...
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
סוסת אור
בשבוע שבו הסתיים הגירוש הייתי ביד ושם. הייתי שם בתפקיד, והחזקתי את עצמי בכח. אבל היה שם רגע אחד - התיישבנו לשתי דקות עד שפינת הצפייה תתפנה - אני נושא את עיני, ובדיוק מעל ראשי, ללא שום התראה מוקדמת, תמונתו של אחי הוורשאי, ידיו מונפות מעל ראשו, וטלאי על חזהו. בכיתי, ובכיתי, ובכיתי. עברו חודשים עד שהצלחתי להדחיק את התמונה עמוק מספיק בכדי לשכוח, לחיות.
רק דרך הגירוש התחלתי להבין קצת את השואה.
בסוף הסיור ההוא ראיתי כרזה מונפת, שם ביד-ושם:
זכור את אשר עשה לך עמלק.
אינני מתכוון לשכוח.
[ליצירה]
יווו....
נפלאותיו של הסוכן האישי! בלי טרחה, בלי עצבים. גם אני הייתי מאוד מאוד רוצה פגיעה אחת בלב שלא ארפא ממנה כל חיי... קראתי את ההקבלה נכון? :):)
..."בעד! בעד!", נשם בכבדות, "הגעתי בזמן?? בעד!!"
(נשם כאילו...?)
[ליצירה]
ממש
תודה לבורא עולם על הסוכן האישי.
ותודה לך על השיר.
אכן, אני כל כך מרגיש את הצורך לשקוע מתחת לשמיכה, לאיזו שנת-חורף עד כי יבוא שילה.
והמציאות זועקת: "בן אדם! מה לך נרדם?! קום! קרא אל אלוהיך...".
בנימין
תגובות