[ליצירה]
מצטרף כמובן
איזו הפתעה היתה לי לראות בשורת המשימה את קוד היוצר 97. מי פילל...
:)
[ליצירה]
[ליצירה]
אני
מצביע עבור התרגום הזה. אף על פי שאיננו מושלם, הוא קולע לטעמי בתרגום שירה - שמירה על החריזה והמבנה המקוריים. חוצמזה, הוא נשמע יותר כמו השיר המקורי, בעוד התרגום של רינת נשמע ארכאי יותר ופחות מתאים לשירה בת-זמננו (כמעט...).
ורינת, תתפלאי, אבל לתרגם אברש כאברש ולא כשיח - אכן מעלה יש בזה...
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אני, בנימין נקונצ'ני
מ-ת-נ-צ-ל!! טעיתי באופן מביש, יצאתי חומוס. גוגוק, שהבהיר לי את העניין אישית, אכן צילם את התמונה המקורית שמופיעה על כריכת הספר של דוד בן-יוסף.
מה דעתכם על זה?
בנימין
שאומנם לא טעה, אבל פתח את הפה גדול ומוקדם מדי, וכרגיל יצא ידיוט
[ליצירה]
אז ככה:
אם תפתח בתהילים נ"ט (בפסוקים ז' ו-ט"ו), תמצא את המקור למילים. המלך-המשורר הג'ינג'י מדבר על התקופה האחרונה ממש בגלות (הלילה, הערב), לפנות הבוקר - הוא שחר היום החדש, היום שכולו שבת, הגאולה. (הדימוי הזה מופיע גם במזמור צ"ב - "בלילות" יש לנו רק "אמונתך"; "בבקר", מנגד, נספר "חסדך" - שבו האמנו).
[ליצירה]
ה'תשס"ו
שואת ההתנתקות, כאב הגלות.
צפירת יום השואה בשנה הקרובה תטמון בחובה את כאב גלותנו שלנו. את כאב העם היהודי שהקים צבא בארץ-ישראל ושיסה אותו באחיו היהודים - רק מפני היותם יהודים. את כאב העם ששרד את היטלר, וניסה להמשיך את דרכו.
ואל תקפצו עלי עם טענות כלפי השוואות קשות. טענות על זלזול בזכר השואה ושאר מיני שטויות.
לו היו מספרים להיטלר ברגעיו האחרונים בבונקר בברלין על תוכנית חדשה שבה יגרשו יהודים את אחיהם במדינתם שלהם, באטימות, באכזריות, ברגישות ונחישות, יש יסוד סביר להנחה שהיטלר היה אומר: "אז אני יכול ללכת בשקט...".
ועל אף הכאב -
נשמיע את הצפירה.
עצם השמעתה היא נצחוננו.
עצם שרידתנו הוא נצחוננו.
עמנו הוא זה. אחינו הם אלו. ואף אלו. ואף אלו.
תגובות