[ליצירה]
מ ק ס י ם (-:) , מעמיק וקורא לי להגיב בכובד ראש.
"איבוד" במובן הזה הוא ערך. השיר הזה , נותן מובן ייחודי לביטוי "ללכת לאיבוד". ללכת לאיבוד, פירושו להיות אַתְּ עצמך. להשיל מעליך את העבותות, לחרוג מה-"מפה", מהמסגרת. להתבונן סביבך ללא גבולות, כדי לקרוא דרור לתובנה שלך.
ואולי אוסיף כמה מילים משלי: גם אם את רוצה לחיות במציאות - במסגרת, כדאי להגיע למציאות אחרי שהלכת לאיבוד ועצבת את עצמך ורכשת את הכלים הייחודיים לך (ולא לאף אחד אחר) שנדרשים להתמודד עם המציאות.
כך אני מבין את המסר שבשיר שנכתב בצורה פיוטית.
[ליצירה]
תודה למגיבים ולמחמאות.
הסיפור מאחורי היצירה הזאת הוא שכתבתי את חלק א. ראשון ורק ממנו באה לי ההשראה לחלק ב. כיוון ש- א. הוא מקור ההשראה, לא רציתי לוותר עליו, ולכן החלטתי לצרף את שניהם ביחד. עבורי זה שיעור איך לחשוב על רעיון ליצירה, להעלות אותה על הכתב, ואז בהשראתה לכתוב יצירה מפותחת יותר, ושתיהן חשובות להתפתחות של שיר. אז אשמח אם תקבלו את ה-"גחמה" הזאת כמו שהיא. באשר לשינויים שהצעתם בגוף השיר אחשוב על כך ואתקן.
[ליצירה]
לבת קול ברוח, תודה על המחמאה.
לאיה, כרגיל, את יורדת לסוף דעתי. אולי יש ניגודיות בעולם שמשתנה, אבל ממבט אישי שלי זו מקשה אחת של מסכת חיים, שבה חוויתי את ההשתנות של העולם, וכישות אחת שחוותה את רצף ההשתנות הזאת יש לי חיים מגוונים ומרתקים. אני רואה את הטוב שיש בכל צד של המסכת הזאת. מטבעי אני מנסה למצות את הטוב של כל שלב בשינוי הזה, ואינני גולש לנוסטלגיה וגעגועים לעבר, ולביקורת על ההווה. אין לי ספק שתפיסה זו היא סגולה לאריכות ימים במובן המנטלי. תודה מסר
[ליצירה]
שיר יפה כתוב היטב ונשמע אוטנטי.
כתוב בגוף שלישי. מי היא?
אולי משתמע שזה צריך להיכתב
בגוף ראשון, אבל את מעדיפה
להסתכל על עצמך מהצד,
ושהמחול הסוער הוא הלבך פנימה.
תקני אותי אם אני טועה !
[ליצירה]
קראתי בעיון את הניתוח המעניין (ובמידה מסוימת חד צדדי). את הניתוח כותבת אחת מבנות הארץ הזאת מתוך הזדהות עם עצמה ועם "שכמותה". בתור בן הארץ הזאת אני מזדהה עם האמירה הזאת, אבל אינני מתכשח לכך שאני סוביקטיבי. משהו אחד שאולי תומך בניתוח הזה הוא העובדה שבנות שעלו לארץ הזאת, השתנו ונעשו כמותינו ובעינינו זה הכי יפה בעולם. פעם כתבתי במשפט אחד על מידת הסוביקטיביות של מבבטינו על אחרים:
"הבט בהם, הם שונים ! ממש כמוך."