[ליצירה]
לאסף ארצי
אני מזהה זעם עצור בשטף הדברים, שכשלעצמם גם הם, לפחות בעיניי, יצירה שראוי להתכבד בה.
יחד עם זאת כל גדולינו הראשונים היו רועים ולהיות רועה נאמן זה לדאוג כל הזמן לצאן .- זה נאמנות מוחלטת.
אם מותר לבקש ממך, לנסות לרגע, להתנתק מההוויה שהוליכה אותך בכתיבת הדברים ולנסות להשיב לעצמך תשובה לשאלה הבאה.
לא מפריע הדבר שהרועה הראשון שקוראים לו במקרה "הבל". לא מבין שבכל זאת, יש שוני בין עיסוקו לעיסוקו של קיין.
שאם זה הקדים להקריב מפרי האדמה, אין זאת אומרת שגם הוא צריך למהר להקריב מצאנו שהרי אין דומה "חמלה" זו ל"חמלה" זו ואין דומה "עובד" ל"רועה" שאינו "אובד".
ובזה לכאורה מותר ה"רועה".
אגב "כישלון זה הוא המשך לשאר הכישלונות האחרים גירוש מגן עדן וכו' ולכך ביקשתי לרמז בין השאר....
ואני יודע, גם אתה תתבלבל מהעובדה, כי בדיעבד ה' שעה למנחתו של הבל.
על כן באה רשימה זו להבהיר, כי לא כל מה שהקב"ה
התיר בעבורינו "טקטית" בגלל חולשותינו ונסיבות מיוחדות של העת. אלה צריכים גם להיות מהות איסטרטגית שאנו מחוייבים לה כל הדורות.
ושאלה אחת לגיטמית עד למאד. אם כך, איפה טעה קין לכתחילה בטרם נגרר לרצח הנורא . הוא טעה בכלל שהתחיל בכל הענין . כשהיה ברור שהבל למעשה יכשל ב"העתקת" מעשהו. ובכך הבל יחל בתקדים של פולחן נפסד שיוביל את כל האנושות ועד קץ הימים, עת שוב הדברים יתוקנו וישובו למכונם.
האלוהים לא צריך ולא היה צריך קורבנות . .... ולעתיד אם יהא דבר מה באלה הרי שיהיו הם כאמור אך מן הצומח....
ותודה על תגובתך
[ליצירה]
תודה
למאיר תודה על התייחסותך המעודדת
לפעמים אני שוקע בהרהורים נוגים
שאני מלהג אך את עצמי לשווא
והנה בכל זאת יש הקוראים אותי ואף
מהינים להביע זאת בשער בת רבים
שוב תודה לך
בענין הערתך שבסיפא.
אתה בעיקרון צודק ואפילו מאד.
בכלל אני ער לחולשותיי לעיתים אני אך מפגין יומרה של ידענות ולא תמיד יש לכך כיסוי כך שלא פעם יותאים מתחת ידי גם שבבים שלא ממין העניין
יחד עם זאת לטוב או לרע אני מאמין גדול שאנו חיים בעת שלשבירה של מוסכמות רבות של טישטוש גבולות עליהם הצבעת
עיין גם, אם יצא לך, בפרום סרוגים [אתר] רשימה תחת הכותרת וזאת הברכה - נשמת אפה של הברכה נעלם - אור אחר.
משם אולי תיווכח כי אישית אני מאמין שאפילו משהרעיא מהימנא קיפל בנבואתו תהליכים של "גיור" והשלמה ממין האמור.
ושוב תודה לך
[ליצירה]
נהנתי מאד.
אם כי, שום דבר לא יגרע מסגולתה ומערכה המכריע של ה"ציונות" -
כהאושיה של ה"אתחלתא".
ולענין הערת , שמואל גרינגליק בקשר ל"מ" הסתומה..
כמאמר הנביא : "צור תעודה חתום בלימודי...: אם מותר להוסיף:
ישנו ריבוי של "המשרה", שאינו שלם [ ה"מ" - פתוחה]
וכל זאת כשמדובר במשרה המיועדת יותר לשרת את בעל המשרה ואינה מתועלת בשלימות לטובת הכלל [ראה לב שרים - לליבם בלבד...].
לעומת זאת, ישנו ריבוי של משרה של משיח [מלא יועץ, אל גבור , אביעד, שר שלום ] שהוא כל כולו לטובת כלל האדם. ולכן המשרה הינה רבה לא לתועלת אישית כל שהיא אלא "לם המשרה". כלומר: לא רק ה"מ" נסגרת לציין השלימות כאמור, אלא וזה היעקר להפוך את המילה גם : "לם - רבה". לשתי מילים : לם המשרה, כלומר שהמשרה כל כולה כאמור מיועדת לכלל בני האדם .
עתה אולי גם תובן המשוואה של מכאן לםרבה המשרה כאמור שלימות מכאן לעומת ההמשך של "שלום אין קץ" שלימות אחרת משלימה......
[ליצירה]
[ליצירה]
תודה למגיבים.
קצוות ה"מתח" העיקריות שבאמונה
מגולמות ב"איש האלוקים" מכאן. ובאיש שכל עשייתו בבחינת "אלוהים",ממנו וממעשי ידיו
לכתחילה,אני די מבין את ההחלצות הגורפת ללמד סנגוריה על אהרון .
ואף דומה,שמה שנכתב כאן על ידי המגיבים הנכבדים עדיין רחוק מלבטא את דמותו היחודית והיחידה של אהרון, שהוא הדמות האנושית הבלעדית, שמעטרת בתוכן ובמהות את שמו של הקב"ה כ"שלום" .[ אגב,רק על אותה ההתנהגות המופלאה של : "וידום אהרון", אפשר לכאורה לכתוב ספר שלם.]
ובכל זאת, הנכם לדעתי שוכחים יסוד חשוב מאד במסריו של המקרא [יכול שהשרף אף כיוון אליו].
תורת ישראל מציינת נרטיבים לא מפני שחשוב בעיניה כי נלמד לדקלם את הנפקויות המידיות הספציפיות לגבי דמויות המפתח שבאותה הדרמה, אלא בעיקר על מנת שנזקק המנרטיב כולו את אותם המסרים הערכיים איכותיים, שהתורה מבקשת להנחיל לדורות .
כך, סיפור העקדה לא בא אלא לומר כי האלוקים ניסה אותנו פעם אחת ויחדיה בניסיון מטודי, על מנת שמכאן ואילך להוריד כליל מסדר היום "קורבן אדם" וכי אף לעולם לא יחזור אפילו לא אותו הניסיון החינוכי.
וכך גם כאן .
בזיקוק אנליטי מוסרי ערכי של סיפור העגל, לדעתי זהו עיקר המסר .
והלא גם התורה הוסיפה וציוותה : "לא תעשון עימדי אלוהי כסף ואלוהי הזהב. דגש על "עימדי".
בדיוק למקרה הזה ודומיו.
ואף על פיכן, באותו המישור האיסטרטגי - ערכי, נאמר גם : "ויתאנף ה' באהרון להשמידו".
האם רשאים אנו להתעלם מקביעה קטוגרית זו של הקב"ה אשר מצהיר כשופט , המכריע והגוזר .
האם, לפחות אין הדברים חקוקים עלי ספר, כמסר ערכי לבאות כאמור.
[ליצירה]
ליאורה
לא כל מדרש יש לקבלו. וודאי לא בעת הזו,
מדרשי אגדה בדרך כלל נועדו לשמש גחלים לוחשות לדורות ראשונים להנחם ול"התחמם" בהם לאור מוראותיה של הגלות הארוכה.
וכל זאת, עד יגיע השלב הראוי במסגרת התהליך ומלאה הארץ דיעה את ה'.
לכן גם לטעמי המושג "מדרש" נולד מצירוף של "מדי - רש" כלומר תיזה שתולדתה מחמת לקונה חוסר "עניות" שבידיעה ברורה.
על כל פנים לא כל מדרש מקבלים אותו כפשוטו וניתן בעמל לפרש בסופו של דבר את המדרש כמטפורה