עת לבי בתוגה נפל
נסק דמיוני אל על
ולשמע קולך תמה וישאל
כי נגלה לוטף כגל,
על אמרתך נזל כטל
והשקה גנך, בטרם ננעל
מבטי אלייך לא יחדל
ולמראך, מילותיי כמפל
כי כעת
בלעדייך לא אוכל
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אשה יכולה להיות גם אשה וגם אש, ניושאין בהחלט יכולים להפוך לאחוזת קבר או לאחוזת גן של שושנים, הכל תלוי בשני הצדדים ובמידת הויתור ובעוד כמה דברים מסביב.
[ליצירה]
הגבול הוא חוף,
החוף הוא גבול
אך לחלומות ולשירים
אין גבולות
והן נמשכים
בעוד עיני הדמיון
תרות אחר ארצות רחוקות
ומחוזות נשכחים
הנראים בעיני
הציפור הנודדת אי שם
תגובות