מהגיגיו של חייל מותש :
לעתים נראה כי השמים הם הגבול
ולפעמים.. לפעמים אין כח לעלות על המיטה העליונה...
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוליייייייייק מה זה הדימויים האלה ביום הזיכרון??? אנרגיות חיוביות והרבה מרץ ומצב רוח נשלחים מהדרום... [ליצירה]
- [ליצירה] =) שמעתי את זה בטלפון... זה נראה טוב כשזה כתוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה הבעיה? ב"ה מעיפים את החבר שבמיטה התחתונה, שהוא יעלה. אסור לגוון מיטות לפעמים? (טוב, אממ..) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכן... אצלנו בנח"ל כל המיטות על הרצפה. מצד שני נירה לי יותר כיף לישון בחדרים. תיהנה בצבא הכיבוש! נעל, חי"רניק גאה [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא משנה מה זה הזכיר לי /-:. [ליצירה]
- [ליצירה] יאפ, בהחלט יצירה של "אחת" את קרועה ושרוטה ועוד כל מיני דברים מוזרים כאלה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... תודה למגיבים סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע) רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-) בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן? בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...). [ליצירה]
- [ליצירה] לחם פנים, הא? כלחם הפנים לפנים... השוואה יפה מאד. ו.. מנסיון - לחם קפוא תמיד לא יהיה טוב כמו לחם רגיל... כי תמיד אחרי שמחממים אין לו טעם של טרי והפנים שלו נשאר טיפה קר... [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, תודה :-) אגב, השיר נכתב כסדנת יחיד באחת השמירות הארוכות מתישהו... ומי שרוצה - שיעשה משהו כזה בעצמו - שיר שאמור לדבר על אקליפטוס, להזכיר בו 'משקפיים' ושכל שורה תהיה באות הבאה באלף-בית... [ליצירה]
- [ליצירה] מפיתום?! ראיתי אותה אתמול ברובע (או שזו זקנת זיין-גזוענט אחרת?) במדרגות לכותל. [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה הקטע.. ועדיין... אם הוא יתפקע אז הוא יחיש את פעימותיו? זה לא אמור להיות הפוך? וה"אז אדיש" שבסוף סוגר את זה כמו שצריך, אהפתיותו. אה, והוא מזכיר לי משהו בצורה מחרידה ואני לא מצליח לשים על זה את האצבע.. יש'ך רעיון? [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. אין לי שום שמץ - קטון או גדול - של מושג למה התכוונת. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים, בהחלט חמוד. ו'פיסוק' לא אומר שצריך לשים רק פסיקים.. :-) שים נקודות - כמו ב"נתבקשתי לכתוב חיבור." למשל - ותוריד מדי פעם לשורה חדשה. בנוסף - אתה יכול לוותר על כמה סוגריימים, כדאי לעשות כך. (לא למחוק את מה שבתוכן, פשוט לסגנן את זה בצורה טיפה שונה ולהוריד את הסוגריים עצמם) [ליצירה]
- [ליצירה] כן ולא. כן, הספר יותר עשיר. לא, הסרט מצליח להקרין אליך את הטירוף בריל-טיים - דבר שבד"כ קשה לעשות בספר בלבד. (הוא הצליח לתפוס מהטירוף שיש בספר) [ליצירה]
תגובות