אני אדם הולך ובוכה
הבכי מתערבל בתוכי
מכלה אותי מבפנים
אדים של כאב עולים ממני
מרוקנים אותי עד תום
אני עומדת לפניך כולי
בתחינה
...
בהירות חדשה מנביעה מתוכי
ציפורים השמיימה
אני אוספת את כל הכאב
לאגרוף
ומעלה אותו לקורבן
אליך
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
תגובה (מאוחרת) לאודיה
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
[ליצירה]
/
איזה יופי של כיסופים וגעגוע. כאילו למשהו חדש אבל מוכר מאז ומקדם... ביטוי מיוחד וחד-פעמי להרגשה המוכרת הזאת. בעזרתו - שתזכי במהרה להגיע לשתיקה הלבנה...
"אחרי הכל את שיר"
[ליצירה]
*
אותי זה לא הצחיק. אולי כי אני מכירה מקרוב סיפור כזה, של זוג שהתחתן ושבועיים (!) אחרי החתונה גילו אצלו סרטן. תוך שנה (שנה של בדיקות וטיפולים וסיוט) הסיפור נגמר. הוא מת והיא היום אלמנה צעירה.
אז ניסית להיות שנון, אבל לי זה עשה צמרמורת.
בכל זאת מילה טובה - אתה שנון וטוב באופן כללי. גם אם במקרה הזה הנושא בעייתי לדעתי...
[ליצירה]
עוד תגובה
בניגוד לדעות כאן, אני דווקא בעד הביטוי "איזו מתוקה". הוא מוסיף לשיר חן ומתיקות ומתאים מאד לאוירה הכללית. דוקא ביטוי כמו "אהבת נפשי" ישמע כאן פרודי לגמרי.
ואל תקשיבי לממזר פרחים, הוא מוריד את כל ההזיה המתוקה הזאת ודורך עליה בלי רחמים. הי, זה שיר ולא מאמר שאמור להיות הגיוני ושכלתני!
מה שכן - הייתי משנה מילה אחת בשתי השורות שמופיע בהן השורש "חרק" (הדלת תחרוק...ותיפתח בחריקה) כי זה קצת חוזר על עצמו.
ושוב - זה יפה כל כך.
[ליצירה]
תגובה (מאוחרת) לאודיה
כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן.
אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי.
תגובות