אני אדם הולך ובוכה
הבכי מתערבל בתוכי
מכלה אותי מבפנים
אדים של כאב עולים ממני
מרוקנים אותי עד תום
אני עומדת לפניך כולי
בתחינה
...
בהירות חדשה מנביעה מתוכי
ציפורים השמיימה
אני אוספת את כל הכאב
לאגרוף
ומעלה אותו לקורבן
אליך
מתבוננת ...
-
לא כל מי שכותב שירים הוא משורר- מספיק שהוא אחר...
(מתוך שיר של מתי כספי)
לא מתיימרת להיות משוררת, אבל כותבת לפי כיוון הרוח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] **** בכי המתערבל לכדי בהירות ומעוף ציפור כוחות פנימיים באים לידי ביטוי בשיר [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. דווקא לאגרוף? זה ביטוי לכעס. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה (מאוחרת) לאודיה כן, דווקא לאגרוף, ולא בגלל כעס- אלא כביטוי לעוצמה, כל הכאב והמתחים והלחצים מתכנסים לכדי פקעת אחת חזקה, בתהליך של פורקן שפורק את הכל ממני, את כל הרע והקשה, והכל מועלה אליו לקורבן. אולי לא לגמרי מובן... השתדלתי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי ביטאת בפשטות תחושה שקיימת כל כך... הזדהיתי ואהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני עוברת על השירים שלך עכשיו ומתרשמת מאד! לא בכל אני יורדת לסוף דעתך, אבל הרושם חזק והכתיבה טובה. נהניתי. [ליצירה]
- [ליצירה] . יפהפה. אהבתי את הביטויים "להוליד את עצמי" ו"איילות". יכולת הבעה נדירה במילים. הדימוי של הלידה בשילוב האיילה - עושה את זה. נראה לי שבסוף חסרה לך ו' ("האפשרות הזאת"). [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וכל כך אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * אותי זה לא הצחיק. אולי כי אני מכירה מקרוב סיפור כזה, של זוג שהתחתן ושבועיים (!) אחרי החתונה גילו אצלו סרטן. תוך שנה (שנה של בדיקות וטיפולים וסיוט) הסיפור נגמר. הוא מת והיא היום אלמנה צעירה. אז ניסית להיות שנון, אבל לי זה עשה צמרמורת. בכל זאת מילה טובה - אתה שנון וטוב באופן כללי. גם אם במקרה הזה הנושא בעייתי לדעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] הוי העצב נתקע כמו סכין בלב. יש לך כתיבה מיוחדת, מתח סמוי של פרטים שנאספים לאורך הסיפור, עד לתמונה הכוללת. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מקסים וקסום ובייחוד הסוגריים בסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי עד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי. "כמה אדם אני". [ליצירה]
- [ליצירה] . ארספואטיקה בגדלותה. כנראה לא זכית באור מן ההפקר... המשך לכתוב, שכני היקר לשעבר... איך מ"יהודי ממעלות" הפכת ל"מעורב ירושלמי" (ואני ל"אלפי רבבה")... [ליצירה]
תגובות