[ליצירה]
מאד מאד מוצלח
שיטת ה'דמיינו...' הצליחה הרבה יותר ממה שחשבתי (בהתחלה חשבתי שזה יכביד\יסרבל. טעיתי.).
אה, ועד לחתלתול לא השוויתי את זה עם הלשון של זהורית וכו'.. באמת התכוונת לזה?
[ליצירה]
'אם *את* נזכרת'??
"טובי"! זה כמו "טוביה"! - אני בן!
באמת... נראה לך שטובי אור נטובי יכולה להיות מותאמת-חצאיתית\מאותגרת-חנייתית\מאופרת-לא-גיא-פינסית??
נו באמת...
:-)
ולענינינו - לא, התכוונתי שזה מזכיר שיר מפורסם אחר שעומד לי משום מה בלתי נראה על קצה הלשון ולא מוכן לצאת...
בכל אופן זה אחלה של ביצוע ובהחלט חיבבתי ת'שירש'ך (מילה מקושטת שכזו.. "ת'שירש'ך" :-))
[ליצירה]
מצויין
מאד מיוחד.
לא יודע מה נושא האלומות לא אהב כאן, אני אהבתי את ההרגשה, את הסגנון הגבוה והכל.
תיקונון קטן - יש שם "שביעות רצון" שצריך להגיה ל"אי שביעות רצון", אני חושב.
ושוב, בהחלט משובח.
[ליצירה]
ובכן..
אלעד - אני לקראת סיום אותו פרק חיים קשה בו אתה דן בהוה אמינא של המפקד, או ברצונותיו של אבינו שבשמיר ובאלף.
זורע בדמעה - לוממש, אני בשריון, כך שהצעירות הקשה נטחנת ללא עזרת עוד בינישים (למען האמת, אני הביניש היחיד במוצב..), בנוסף - כווולם יודעים שלמרות ש"צריך" לומר "אמרי שנית" כולם אומרים "חזרי שנית" ומכיוון שהסיפור הסתיים כאן, קצת קשה לסגור אותו ב"עבור".
רדף השיג - ראית מה זה? הזכרתי אותך כאן אפילו בלי להכיר אותך!! מוזר, הא? בכולופן - זה היתרון בכלי נשק פרמיטיבים - לא צריך לתאם כוונות..
[ליצירה]
אהממ... טוב, תודה :-)
וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו...
בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר?
""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"."
תודה מראש.
תגובות