הצקלון
בים רגשותי מתאספים לאלפים
מועמסים בצקלוני, מכבידים, מכופפים
כל חושי מייחלים וכלים
לצקלון הזוועתי שישבור הכלים
ישא את שמי, כמודעה על מתים
יפרוץ את הגדרות אך יהרוס את הבתים
יטביע בכאב את ספינות הביזיון
אך ירוקן את הלב עד יומו האחרון
[ליצירה]
אוקיי...
אני מאד מקווה שזה לא הושר לכבוד גברת מרכבה או העלמה מג"ח... :-)
נחמד לי לקרוא על הספן שצריך לצאת למדינות רחוקות, רק בתחפושת שריונר...
[ליצירה]
סיפור טוב, בהחלט.
רק... השאלה היא (אם נתמקד בתוכן ונכין את הפייזרים למצב 'פלסף') האם אחד כזה באמת נקרא 'מאמין לא כופר וכו''...
טוב, נקודה למחשבה...
אה, ואז ראיתי ש'אני זה אני' כבר כתב את זה..
נו טוף.
[ליצירה]
איזה חמוד :-)
טוב.. אני אישית אמור להיות נגד השיר - שמואל הרי הולך על שן, לא על תבעיון בעיו.. :)
אגב, זוכר את הג'אז שחיברת על "השור, הבור והמבעה"? :)
אחחח... היו ימים...
[ליצירה]
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
אודה ולא אבוש - צחקתי הרבה השבוע. באמת.
צחקתי על דברים מצחיקים ועל כמה שלא...
אבל על זה צחקתי כל כך...
חבוב, אתה זוכר משהו בשם הallied forces?
המושג D-day נשמע מוכר?
שמעת על צ'רצ'יל וטרומן?
רוסיה? שמעת על גנרל חורף?
הם (בצירוף קודשא בריך הוא, שכינתיה וכל יהודי ששרד את השואה) היו המנצחים האמיתיים של הנאצים.
<שיעול> וכמובן, חלק ניכר מהם קפיטליסטים מערביים מטונפים... <שיעול>
[ליצירה]
חביב בהחלט
וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה..
מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..)
[ליצירה]
<צחקוק מטופש>
חמוד :-)
אם כי.. אני יותר בעד שוד בנק רציני למען ילד חולה (לא ילדך, חס וחלילה.. ילד.. של מישהו אחר..) - הרבה יותר מרשים, ופחות כואב ברגל..
תגובות