אתה
אני
הופכים ליישות אחת.
מעולפים
שומעים את ציוץ הציפורים -
בבוקר של יחד.
בוהים בזריחה
ימים על גבי ימים.
שואבת לתוכי
את המעט שנותר.
יבבה---
את האושר זוכרת במעמעם
שומעת את ציוץ הציפורים-
בבוקר לבד.
בוהה בשקיעה
שנים על גבי שנים.
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
עד החתונה זה יעבור?? (#@%@%)
וואו..וואו.
זה נורא,נורא , (אבל לא מבחינה נוראית)..ואולי גם.
את כותבת מאוד מאוד ...אין לי תיאורים .. (די מטומטם מצדי להגיב אז...אני מודעת לזה).
את כותבת מאוד יפה.(מרוצים? הוצאתי תיאור)..
[ליצירה]
שיר יפייפה לא יודעת למה התחושה שנוצרה בי תחוזת עצב.... אולי אכזבה שלך...
מקווה שאני טועה ובכל אופן נהנתי לקרוא כל מילה............................
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
[ליצירה]
נדהמת
מאוד אהבתי, כתיבה מרגשת מאוד,
אני לא יודעת עד כמה הדברים הם אמיתיים/מציאותיים, דברים שקרו,
מה שכן לדעת את הבעיה ולהיות מודע לה זה חצי פתרון ,...
בכל אופן אהבתי.
תגובות