"אתם לא מבינים", אמרתי להם. "אני רוצה שאם היא תזרוק אותי, אני אצלול לדיכאון".
אז קיבלתי מה שרציתי.
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אופיתך למה לא אמרת לי את זה לפני שעתיים? [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים יקרים! אל תחפשו ציניות במקום שהיא איננה. אנא מכם. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון בעיניי פשוט אירוניה קיומית במיטבה. רחל אינה יודעת שנגזר עליה למות בדיוק ברגע שבו יהיו לה 'בנים'. אולי אפילו אפשר לומר שכל יום שחולף עליה בעקרות, מאריך את חייה. והיא מוציאה מפיה משפט שמתברר כמופרך כל כך: בלי בנים אני מתה. הו לא, רחל: בלי בנים את חיה. [ליצירה]
- [ליצירה] עמדתי לכתוב משהו... ואז גיליתי שג'ון כיוון לדעתי. נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמין... לאן הוויכוחים באתר הזה הידרדרו... סתם הערה, טובי: יש לומר "אני אסביר" ולא "אני יסביר". אני לא נוהג לתקן אחרים, אבל הגוף-שלישי הזה עושה לי צמרמורת ומסריח מסיגריות. אתה מוזמן לחרוץ 'גרוע' על כל שורה שכתבתי פה אם הדבר יקל עליך, אבל אנא, כמי שמעיר לאחרים על תחביר, הימנע מלרכוש את הדקדוק שלך אצל ספקים מפוקפקים. [ליצירה]
- [ליצירה] :) --- [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה. מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו. [ליצירה]
- [ליצירה] ניגודים אויש. לא אוהב בכלל את העלילה (אם הבנתי אותה נכון), אבל זה כתוב כל כך יפה, והדימויים משתבצים היטב... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה כתיבה נהדרת, זורמת בצורה בלתי-רגילה. [ליצירה]
- [ליצירה] למרק, ולכולם את חידוד המסר העדפתי להכניס בנפרד מגוף הטקסט: אתה, הקורא, ודאי רוצה לשאול: אם הוא יודע היכן ומתי ייהרג, מדוע הוא משלים באדישות כזו? למה לא לעשות משהו? ואליך, קורא יקר, שאלתי: הלוא אתה יודע כי היום, מחר, בשבוע הבא, יירצחו עוד ועוד מאחינו. מדוע אתה-אני יושב בשקט? מדוע אנחנו לא מרימים קול זעקה? לא שאלה המצפה לתשובה, אלא רק זעקה, לכל הפחות! התשובה היא שההרוגים הצפויים אינם אנחנו. הם מישהו אחר, מישהו מהחדשות, לא אנשים אמיתיים. אם תדע שאתה ביניהם, יהיה אכפת לך, ועוד איך אכפת, מהפיגוע המתקרב. אבל כשתדע שאתה ביניהם, כבר לא תוכל לזעוק דבר בפיך האילם. ושוב סליחה [ליצירה]
תגובות