ואני באמת לא יודע מה זה רעניה, אבל הנה, שמוליק, אתה רואה? יצא לך שיר די חמוד.
לרגע חייכתי כשהגעתי לשורה "אומות העולם"
ו-"עתיד חדש", אבל זה זניח.
כה לחי. ובברכת 'תורה ועבודה' (אל תיבהל, זאת קריאה שיכולה גם בקלות לשמש כקריאת הפועלים האדומים)
תמשיך ככה. (ברצינות!)
נ.ב
יש לך איזה סיפור שאנחנו לא יודעים בינך לבין השמש שאתה מרבה כ"כ לכתוב עליה? אהבה נכזבת, אולי?
;-)
[ליצירה]
חשבתי
ואני באמת לא יודע מה זה רעניה, אבל הנה, שמוליק, אתה רואה? יצא לך שיר די חמוד.
לרגע חייכתי כשהגעתי לשורה "אומות העולם"
ו-"עתיד חדש", אבל זה זניח.
כה לחי. ובברכת 'תורה ועבודה' (אל תיבהל, זאת קריאה שיכולה גם בקלות לשמש כקריאת הפועלים האדומים)
תמשיך ככה. (ברצינות!)
נ.ב
יש לך איזה סיפור שאנחנו לא יודעים בינך לבין השמש שאתה מרבה כ"כ לכתוב עליה? אהבה נכזבת, אולי?
;-)
[ליצירה]
למיבלאש
על שירים חברתיים אני לא מתבזבז, כי נושא חברתי, הנו בין החשובים והמציאותיים ביותר, שלמרבה הצער, רוב המשוררים המודרניים, לא מרבים לתת עליו את דעתם.
שמואל
[ליצירה]
לא ברגשותיי עסקינן
אלא, בכך שלכל משורר, כולל לי ישנה זכות להביע את דעותיו. ולגבי, הטענות שכאילו אני קיצוני לשם קיצוניות, שהועלו בתגובות לאחד משיריי הקודמים, אז אינני קיצוני כלל וכלל! פשוט, יש לי אמונה שלמה באפשרות לעשות שלום בין עמי האיזור.
אני עוסק בנושא הזה, מזה שנים ארוכות. ואני בטוח יותר מתמיד, כי רק באמצעות השלום, ובאמצעות הפסקת שליטתנו על עם אחר, נוכל להמשיך להיקרא מדינה בזכות ולא בחסד. כמו כן, רק כך, יתנקה מצפונינו מכל מיני שקצים ועכבישים, שמעיבים עלינו כעת.
[ליצירה]
מסביר מדוע החלפתי מינים
העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל.
בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי
[ליצירה]
לגבי שירה אישית
למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית.
בברכה!
תגובות