היו לי לרועץ
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
היו לי לנחמה
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמרת משהו מאוד נכון במשפט: "מקרינה אור שטיבו מסתמן רק עם בוא החשיכה" יש מצב של בועה שאנו שרויים בה ויש מצב של ראייה בפרספקטיבה של זמן,וזה המשפט הנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] ---- פיסות קרעי חיים בתיאורייך, אדם תלוש מן החיים שנתלש מהם סופית ומה נותר מכל רכושו? נוגע ללב [ליצירה]
- [ליצירה] --- לכל אחד נוף שירתו, לדוגמה -אם תקרא את אלתרמן בשדרות רוטשילד אחרי יום גשם באמצע דצמבר, זה ממש יעשה לך את זה! תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אור קלוש חיוור אל תוך ליבך עובר מאיר ליבך בשמץ מזרים אנרגיות במרץ :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני נתתי פרשנות אחרת (בזמנו לשיר הרומנטי ולושרה המקוממת) אבל מה אומרת השורה: "!אני אגמור לך-בפנים" בקריאה ראשונה זה נשמע בעל משמעות גסה, בקריאה שנייה זה נשמע כמו ביטוי חדש: אני אסדר את כל עניינייך-בחלק הראשון שכרתי עבורך את הטוב, וכאן אני גומר את מה שהתחלתי בעבורך [ליצירה]
- [ליצירה] ---- יפה הבעת. ולהלן פרשנותי אכן כשמערבבים קפה בכוס עגולה, ניתן לראות את כיכר המערבולת באמצע הכוס שמסמלת עולם עגול ממש כמו שכתבת: בַּכִּכָּר הַמֶרְכָּזִי שֶׁל עוֹלָם עָגוֹל חֲסַר פִּינוֹת אֵינְסוֹפִי נְטוּל קְצָווֹת תָּמִיד תִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ בּוֹ אֵי שָׁם בָּאֶמְצַע... [ליצירה]
- [ליצירה] "כנראה שכך טוב" - תל אביב העיר החומרנית לעומת הדובר הרוחני. [ליצירה]
- [ליצירה] קר ויקר איזה יופי, אתה מדמה את האבן למשהו קר המונע רגשות, אך מאידך למשהו יקר (אני אישית משווה את האבן שעל לבי למן מועקה מצטברת) בהמשך אתה כותב כיצד אתה מנסה להמיס את האבן הקרה ומפרט מה מכילה/ מה מכיל המחצב הזה, עד שלבסוף אתה משלים עם החיסרון האנושי ואתה כותב: "אמשול בכוחות" [ליצירה]
- [ליצירה] פרחים פרחים. שורות קצת ארוכות אך השיר מביע את אמירתו [ליצירה]
- [ליצירה] כמו קללת בלעם -רצה לקלל ויצא מברך :-) אחלה של סיפור [ליצירה]
תגובות