נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
טוב, רוב התגובות הביאו גם אותי להגיב
אני לא מסכימה עם שי שצריך להוריד את הקטגוריה הזו (שי-תסלח לי, כן?)
אבל אני בהחלט שותפה לדעה, שסתם מורידים מערכה של קטגוריה נפלאה! כ"כ הרבה אפשר להכניס במשפט אחד (וכל כך הרבה הצליחו), אבל לא כל אחד ולא כל משפט ולפעמים זה בכלל יוצא שיר ולפעמים זאת מילה...
אז ייתכן וצריך יתר סינון- אבל גם כל אחד לעצמו...
[ליצירה]
כתוב יפה, לפעמים בניסוח מנסה להיות מליצי משהו, וזה קצת לא שייך בעיני.
חוצמיזה- להבדיל מרוב היצירות המתפרסמות כאן תחת קטגוריית ה"שירה", זה נראה שיר מתאים להלחנה... (וזה לא הערה טובה/רעה)
[ליצירה]
לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה....
תגובות