את הולכת לישון.
נישארתי עם בובת הסמרטוט הישנה
חיבקתיה חזק ונזכרתי
שכשהייתי קטן
ואמא ישנה צהריים
לא הורשיתי לצאת מחדרי
וכשהגיע ערב
ריח חריף נמהל באויר.
שתים עשרה בלילה
מצאת אותי רועד מקור לבד בחושך.
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
[ליצירה]
חחחח מר יוסף וויזלי, זה ממש ממש הצחיק אותי. רק אני חושב שבאיזהו שלב זה נהיה ארוך מידי. אבל לא משנה.
תגיד, כבר חושב על החתונה? אמרתי לך שתתחתן עוד מעט. מר יוסף, הסגרת עצמך- אתה הבא בתור!
[ליצירה]
לאחר שקיבלתי את רשותה של גברת אריאלה:
"שולח: אריאלה אריאלה
ההודעה:
שי
השיר מקסים, אך הדימוי של חולצה חדשה בתוך ארגז בגדים משומשים
מלוכלכים לא מסתדר לי.
כי הרי הגעגוע הוא ישן ולא חדש
ועל פי עצם היותו געגוע מדוע הוא בארגז הכביסה ? כדי למחוק
אותו ?
בסדר, אפשר למחוק ולכבס. אך אז הוא לא חדש.
בפירוש החולצה החדשה לא נראית לי.
אולי חולצה מועדפת
אולי חולצה רלף לורן שעלתה אלפי שקלים
אולי חולצה יפהפיה שנכמר לך הלב לכבס אותה
אבל היא לא חדשה
נשלח: כביסה לבנה
תאריך 10/7/2006 10:22:52 "
[ליצירה]
[ליצירה]
וכך היית רוצה שיראה????
ההתרוקנות
המביאה על עצמה חיים חדשים.
מתעצמים.
אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה:
ועכשיו, כשאת יודעת הכל,
השלם-
עדיין גדול מסך כל חלקיו?
התעצמות הנפש.
התעלות רוחנית.
חיבור לגבוה.
יניקה ממקור עליון.
רק בצלילה צורנית
ללא "חשיבה תבניתית"
התעלמות מתדמית
מפחדת ממים עמוקים?
אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב?
זו הראשונה.
תגובות