על חוטי החשמל ליד ביתי מצאו מקום שבעה שחרורים כהיי נוצות וצהובי מקור כל אחד ישב על חוט משלו. והשמיני העדיף לדאות ונוצה, שנשרה, בפיו. ואז פצחו במנגינת חיזור. כל שחרור תרם תו משלו. וכשסיימו, עפו לתוּר אחד אחד לבחירת לבו, שנענתה לצלילי חיזורו.
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מסקנה: אל תנסה לכתוב דברים שכולם יאהבו, כי כל אחד מאיתנו אוהב דברים אחרים, וטוב שכך. ובשפע הדברים שנכתבו (אפילו באתר זה, לא כל שכן בכל חנויות הספרים) תוכל למצוא משהו שתקרא ותאהב.
אני למשל אהבתי את מה שכתבת.
[ליצירה]
כלנית תודה,
הרעיון מוצא-חן בעיניי. אני פותח את השיר ליוצרים נוספים שרוצים להוסיף מפרי דמיונם רעיונות של מה עוד ניתן לעשות בשומקום , (שבו אפשר לעשות כמעט הכל).
קדימה
מסר כפול
[ליצירה]
אהבתי את תוכן השיר(ים) והמסר והדימויים שבו וזו יצירה מעוררת השראה וברכתי לך.
הבעיות הן:
א בשילוב השירים לשיר אחד (התוכן שלהם זהה ורציף)
ב שני השירים שונים באופן הגשתם - המקצב והחריזה.
הייתי מפריד אותם שוב, ואז "מדביק" את הבתים המחוורזים ובעלי מקצב אחיד, ואת הבתים האחרים מעבד כך שהשורות הארוכות יהיו קצרות יותר ומותאמות למקצב. אם תצליח גם לחרוז אותם תוכל לאחד אותם מחדש ותקבל שיר אהבה למופת, או להשאיר אותם כשני שירי אהבה בעלי תוכן זהה שמציף אותם במי ים סוף. אם תקבל את הצעתי אז לפניך עבודה רבה ומסע מאתגר. בהצלחה !
תגובות