אדם הולך בצילו,
לפתע נגלה אליו אור,
הולך האדם בעקבות האור,
ועם כל צעד האור גדל ומתחזק.
לפתע,
האדם נופל.
האדם אוחז בקצוות האור
שנשלחות אליו
ומטפס.
טיפס האדם והגיע השמיימה.
שאל האדם את אלוקים:
"איכה?!"
[ליצירה]
ועודני מתגעגעת לכל אותם הדברים.
הכל.
השקט, הפשטות, האהבה, הכתיבה..
כתיבה פשוטה וממצה.
(ועכשיו כל תמר עושה לי אסוסיאציה לתמר של "מישהו לרוץ איתו". סרט חובה למקרה שתהית. במיוחד אם קוראים לך תמר.)
תגובות