רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
השיר זורם מלמעלה למטה:
בתחילה השחף הוא מלך העולם המביט אל כולם מגובה השמיים ודואה בשמי המרום שלו.
אך לפתע בשיא גדולתו ורום הודו הוא צונח לארץ, הוא מנסה להיאחז במשהו אך לשוא.
כאן בא לעזרתו/באה לעזרתו הדוברת בלשון של "רוצה".
מזכיר את המשפט שהוא גם בעצם שם ספרו של עגנון:
"והיה העקוב למישור"
תגובות