רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה חבור נפלא לכל מה שכתבת:
אתה נשאל על ידי גורם חיצוני על אודות הדברים הטובים והרעים בחייך:
צרה וצוקה המצמצמות את הלב, הביתהשני שהוא פועל יוצא של כל אלו.
ולעומת זאת בבית השלישי יש את הרחמים והטוב המרחיבים את הנפש:
יש כאן לב ויש כאן נפש.
בבית האחרון אתה מאחד את כל הדברים הטובים אל מול הטבע, השמש והאדמה.
[ליצירה]
אז ממי אתה נוטל את ההכשר המוסרי לצלוף בנו? אם לא מהאקדמיות המתחסדות של מערב אירופה שמקבלות מימון מארצות ערב הקיצוניות (במקום לתת חיי רווחה לאזרחיהן)
תגובות