יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
את טובה, את יודעת?
:-)
נקודת מבט חדשנית ונועזת. במקום להלל על הקבוע, ולידום נוכח המשתנה, המפליא, הנורא, את מבקשת לידום על הקבוע, ולהזדעזע ממנו כמו מן המשתנה.
"ריצוד קווים מרוסקים של אור שחר על הקיר שלי ועל הרצפה", זאת שורה הרבה יותר מפנטסטית.
מקסים.
[ליצירה]
מסכים לחלוטין עם מי שמעלי:
ואם יורשה לי לצטט הייקו קטן משלי:
שירה היא מילים
למה שאי אפשר עוד
לומר במילים
(לא הייקו כזר למהדרין אמנם, כי אין תיאור של מצב טבע בהתחלה, אבל נניח...)
:-)
מקורי, מקסים. אחותך הקטנה עוד תהיה גדולה.
[ליצירה]
אוי, זה טוב!
איזו אנלוגיה מפתיעה ויפה!
יש כמה שממש אהבתי:
בעצם, אהבתי כמעט את כל האנלוגיות, אז אין מה להעתיק...ואולי בכל זאת:
"הזוי וארוך וכולו תסריטים של תכניות טלוויזיה שהייתי קטנה"
וגם
"דברי הימים אלף בית על התפר בין אלול ותשרי"
ושורת הסיום - ללקק את השפתיים.
לא הבנתי רק למה השיר נקרא "אנלוגיה". כאילו, זה כמו לקרוא לשיר "מחאה", או "מטאפורה".
[ליצירה]
קודם כל הקטע הזה מדהים.
פשוט - מדהים. נקרא בנשימה עצורה, וכתוב מעולה (ורק הערה אחת קטנה: כשה"דבר" מופיע הקטע מתואר בלשון הווה, חוץ ממקום אחד שבו כתוב "השיב הדבר" וזה צורם...).
אבל לא הבנתי למה פאוסט. למיטב ידיעתי הדלה (וזאת כיוון שמעולם לא קראתי את פאוסט,) גיתה כפר באכדכא"ח! הרי פאוסט מתחמק מן השטן, בסופו של דבר, ללא תשלום! וכבר היו מי שטענו שפאוסט היה אבי האידאולוגיה הנאצית, מסיבה זו...
אשמח להסבר...
בכל מקרה - קטע מדהים!
=)
[ליצירה]
מגניב!
פתחנו דיון על הנושא ב"ביכורים" ושכחיפשתי בגוגל את שם הסופר שכתב את "פילים עגומים" הגעתי לקישור הזה, ולשיר הנהדר שלך. אהבתי מאוד את שני הפתרונות שאתה מציג בסוף, יותר את הראשון, אבל את שניהם ביחד.
אגב, כתבת שלאחר שקראת את הסיפור ראית שהתוכן של היצירה שלך מגלם את עצמו בכך שהוא חזרה על תוכן של יצירה אחרת (פילים עגומים), ואז כתבת דברי הרגעה על "מרחב האומנות האין סופי" אינני יודע אם שמת ליבך לכך, אבל עצם קיומה של יצירתך העוסקת בגבולות האומנות, הוא הוא המפריך אותה באופן קרטזייאני אלגנטי ושנון, ולא רק בגלל שורת החיתום עם הנקודות, אלא בגלל עצם העובדה שכתבת שיר על נושא שבדיוק כמותו כבר נכתב (ולא רק בפרוזה. יש גם שיר של ביאליק [עצה בתפילה] עם אותו הרעיון וגם השיר של מתי כספי שכתבו פה בתגובות) - והראית בכך שאפשר לחדש, ואפשר לעורר עניין מחודש, תמיד, כל עוד עושים זאת בחן ובכישרון.
[ליצירה]
אוווווו איזה יופיייייייי!!!!!!
הדס-!
את,
אחת המשוררות הטובות ביותר שמצאתי באינטרנט,
וכיוון שאני מכיר בעיקר כאלו,
הרי שאת אחת המשוררות הטובות ביותר שאני מכיר,
אם לא האחת.
הנושאים שלך מקסימים, המילים שלך קולעות בדיוק,
ובד"כ בד"כ המשקל של השורות מושלם, למרות שלפעמים יש אני חש בכמה צרימות, אבל לא נורא...השאר מכפר על זה.
ובאשר לדרקונים, אני לא מכיר את אלו שדברתם עליהם, אבל אני כן מכיר כמה שאפשר לסמוך עליהם, כמו גורבש, של קרוליינוס הקוסם הירוק (ותודה לחתלתול של שרדינגר שהזכיר לי את שמו), או יוסטס, לפני שאסלאן קילף אותו, אף כי יושרו של זה מוטל מעט בספק.
וכמובן, ישנם דרקונים שלעולם לא אסמוך עליהם, כמו הגברת תותבת, או סמוג.
=)
[ליצירה]
אין לי ספק,
שזהו אחד השירים היפים ביותר שקראתי מימי.
אילו מילים נוגות ויפות! וגם המשקל (חוץ ממה מעידות) כל כך מושלם!
וכל האווירה של השיר, ו...אין.
שיר זה הוא מדהים עד בלי די.
וגם לי שלוש האחיות האפורות הזכירו מייד את אורדו ארוון ואורגוח היקרות, שארגו את רקמתו של טרן...
אמרתי כבר שהשיר הזה מקסים כלכך כלכך???
=))
תודה לך.