אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום...
מקסים, והשרשור כאן ממש כיף לקריאה.
באמת לא הבנתי את התגובה של אלומה, עד שקראתי שראיתי שקודם התמונה נקראה אחרת.
השם באמת עושה את ההבדל, ואני לא יודעת איך עדיף, כשהחכה באמצע או בצד.
אולי דווקא זה שהיא באמצע אומר משהו נוסף. שכל הקטע של החכה [כמו שאמרו כאן, שתעלי מישהו בחכתך...], מאוד מרכזי בחייך.
יפהפה בכל מקרה.
אני אוהבת את האפקט של השמיים בשחור לבן, אבל די התבאסתי שזה הסרט שהיה במצלמה. הייתי מעדיפה אותה בצבע.
אלומה, אסטתיקה לא תמיד יוצרת עניין, זה נכון. בתור חובבת סימטריה (בעיקר ממניעים פדגוגים- אני אחליט מהו הדגש בתמונה ומה יתפוס את תשומת הלב. זה לא נשמע נורא כמו מורה?) אהבתי את התמונה שהיא יפה ושותקת.
:)
וילד ונביא שקר, תודה, אבל אני לא רוצה מישהו שהגיע אלי רק בגלל שזרקתי לו כמה תולעים.
דווקא אהבתי את המקום.
זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה-
שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)...
סה"כ ניפלא
וכמו שאמרה רונה קינן:
"כולם גונבים מישהו ממישהו אחר,
זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..."
(לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי)
יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו
נביש
אין פה פואנטה, שירה.
התמונה חביבה, הנוף כמו ים- חביב, גם לשים חכה זה בסדר, ושחור לבן זה כשלא רוצים את החדות של הצבע.
אבל בתמונות שוסיות- השילוב של כל אלה אמור ליצור עניין מסוים, שפה אין אותו.
החכה לא גורמת לי לתהות על מי בעליה ומה ייעודו בעולם, המקסימום שאני תוהה בגללה הוא מה זאת הזוית המוזרה הזו שהיא מונחת בה, וככה לא עובד או נח דייג.
לגבי המיקום- דווקא יש עניין לעיתים בסימטריה, אבל העניין הזה, גם הוא כאן- לא יוצר *עניין*.
ואפילו כותרת שאולי תגרום לצופה להשלים מידע במוחו הפרטי לא שמת.
התמונה הזו חביבה, אפשר לומר שיש דברים שיפים בה, אפשר אפילו לומר שתמונה כזו בשחור לבן הייתי תולה בחדר שלי, אבל תמונה שגורמת לך לחשוב- היא לא.
(ואולי, לכי תדעי, אולי כשעמדת שם זה באמת היה יפה ומעורר עניין. לא הכל עובר בצילום).
ועכשיו שמתי לב לכך ששינית את שם היצירה.
הרבה יותר טוב.
גם מעורר עניין וגם זה מזכיר הרבה מובנים, כמו למשל לחכות.
אני בהתחלה קראתי את זה בתור חיוך קטן (חיוכון) אז לא כל כך הבנתי...אבל זה חמוד ככה.
וקודם שכחתי לשבח את התמונה אז-
מקסים!
אני ממש לא מבין את אלומה, אני חדש פה בתמונה רואה אותה כבר עם שמה שיאה לה מאד ואני ישר קלטתי, יש פה ערגה ליושב בשמיים, חכה בודדה מצביעה ומחכה כמו ילד קטן שאבא הלך לו והוא מצביע אבא! והוא רוצה אבא!
וזה לא רק יפה באמצע מטעמים פדגוגיים או אסתטיים, זה פשוט המקום הנכון.
לא יודע אם התכוונת לזה אך, בכל זאת, זה ממש יפה ונותן השראה!(אלומה!), וכשראיתי את זה גמרתי אומר לעשות מנוי על התמונות שלך!
שבת שלום!- הלך
יפה.
וביחד עם הכותרת עוד יותר.
אני פחות אוהבת את הבחירה של קומפוזיציה מרכזית. אפשר היה ליצור מזה משהו קצת יותר מעניין.
(ומוריי ורבותיי בוודאי היו מוסיפים כל מיני הערות על המהות הגברית שמסומלת בחכה. מזל שלא חייבים להקשיב להם תמיד)
אני די מסכים עם אודיה, צר לי.
הרעיון טוב, אבל כיוון שהוא קצת בנאלי, היה צריך משהו יותר מסעיר מסתם חכה, ולא מצאתי את זה פה.
גם לא ראיתי ממש טעם בצללית של האופנוע והשרוול (?) השחור מימין.
בקיצור - יש פה רעין טוב, אבל הקומפוזיציה לא משרתת אותו מספיק טוב.
[ליצירה]
באמצע!
אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום...
[ליצירה]
מקסים, והשרשור כאן ממש כיף לקריאה.
באמת לא הבנתי את התגובה של אלומה, עד שקראתי שראיתי שקודם התמונה נקראה אחרת.
השם באמת עושה את ההבדל, ואני לא יודעת איך עדיף, כשהחכה באמצע או בצד.
אולי דווקא זה שהיא באמצע אומר משהו נוסף. שכל הקטע של החכה [כמו שאמרו כאן, שתעלי מישהו בחכתך...], מאוד מרכזי בחייך.
יפהפה בכל מקרה.
[ליצירה]
אני אוהבת את האפקט של השמיים בשחור לבן, אבל די התבאסתי שזה הסרט שהיה במצלמה. הייתי מעדיפה אותה בצבע.
אלומה, אסטתיקה לא תמיד יוצרת עניין, זה נכון. בתור חובבת סימטריה (בעיקר ממניעים פדגוגים- אני אחליט מהו הדגש בתמונה ומה יתפוס את תשומת הלב. זה לא נשמע נורא כמו מורה?) אהבתי את התמונה שהיא יפה ושותקת.
:)
וילד ונביא שקר, תודה, אבל אני לא רוצה מישהו שהגיע אלי רק בגלל שזרקתי לו כמה תולעים.
[ליצירה]
דווקא אהבתי את המקום.
זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה-
שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)...
סה"כ ניפלא
וכמו שאמרה רונה קינן:
"כולם גונבים מישהו ממישהו אחר,
זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..."
(לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי)
יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו
נביש
[ליצירה]
....
אני מניחה שמה שינשוף טוען יכול להתקיים רק כשאתה מאוהב בזה שמולך ולא בלהיות מאוהב. ואת הלהיות מאוהב, החתונה באמת עלולה להרוג. כי כבר אין אפקטים, רק לקום אחד מול השני כל בוקר.
(והאהבה שלי היא לא האהבה שלו)
[ליצירה]
איזה חריזה?
אביתר, נגעת בכמה רעיונות טובים, אבל השארת אותם לא ברורים.
מי זה הראשון, השני והשלישי? מחשבות? אם כן, זאת נקבה. (ראשונה, שניה וכו).
דבר שני, יש להקפיד על ההבדל בין פסיק לנקודה. לדוגמא- לענ"ד בין "תתהפך קיבתי" לבין "אמצא עזוב" מתאים יותר פסיק.
ודבר שלישי- כשחודר הוא לו- מי חודר לאן? האדם לתת מודע? התת מודע למחשבות? זה לא ברור.
מסכימה עם תמי שהבלבול עושה את השיר, אבל אם הכוונה היא לכתוב שיר על בלבול, אזי אם התיקונים דרושים, וישרתו את המטרה. אם הכוונה היתה להותיר את הקורא מבולבל, אז הצלחת.
ברוך הבא לצורה!
ערוגה.
[ליצירה]
זה טיפה חשוך מידי. יש איזשהו איזון עדין בין להסתיר ולגלות, והפנים שלה נמצאות בדיוק באיזון הזה, אבל כל הצד השמאלי מפר את האיזון.
למרות (ולא בגלל) זה, יש אווירה מיוחדת לתמונה. ממש אפשר להריח גשם.
ערוגה.
[ליצירה]
אומנם אני אישה
ומכורח זה טיפשה,
ויסלח לי, ירם הודו הגבר
ואל תפתח בצעקות שבר
על שמעיזה אני להתערב
(בטח פלא בעיניך שיש לי מחשב)
אומנם, לפי הגברים מזה דורות,
נשים ותיפלות ביחד הולכות,
ובכל זאת אני, הקטנה מאלפי מנשה,
מעיזה להביע דעתי, למרות שזה קשה
שתחילית עתיד גוף ראשון זה א'. לא י',
ושימוש בתחילית ת', זה כלל לא חמוד.
ואני בכלל איומה בחרוזים, מי היה מאמין
שירדתי לסף האינטלגנציה שלך רק כדי שתבין.
(ואם עדיין משהו לא ברור,
אתה יכול לפנות לבחור,
שחושב שגזענות היא נושא אך ורק נושא לנשים,
שזה מקומם מכדי לחרוז חרוזים מטופשים).
[ליצירה]
אוי ואבוי לי.
ועכשיו, אחרי שאספתי את נשימתי- יש כאן יותר מידי פרטים טכניים. הרבה יותר מידי על המצגת- בלי להכנס לעומק- לא לגבי הדמות ולא לגבי הקשר שלה עם יונתן.
התפעמותי מאיך שנגעת בנושא הכאוב מבלי לגלוש לצהוב.
שלא נדע, אם כי סו צודקת- כונו יודעות ברמה זו או אחרת.
ערוגה.
[ליצירה]
אני רק מבקשת שלא יעמידו אנשים אחרים למשפט, ולא ינסו להבין או להחליט שום דבר על סמך השיר.
זה השיר שלי, והוא על מה שאני מרגישה.
ואני עומדת מאחורי זה.
אבל רק אני.
וזהו.
[ליצירה]
תגובות