חיכיון
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים. מחכים לבא עלינו... [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא מןצא פה הרבה עניין הייתי יכול לשים במקום החכה מישהו שמסתכל אל הים אל הספינות הרחוקות ו"מחכה" למישהו שהלך, שאיננו אז החכה מחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] באמצע! אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום... [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ אוהבת צילומים בשחור לבן!! יפה לך, אם כי אני הייתי בוחרת לשים את החכה באחד מצידי התמונה ולא באמצע [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמין שעוד תעלי מישהו בחכתך... :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אני מצטרפת לדעתה של "קצת אחרת" אם החכה הייתה באחד מצידי התמונה זה היה נותן לתמונה אווירה יותר פסטורלית... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, והשרשור כאן ממש כיף לקריאה. באמת לא הבנתי את התגובה של אלומה, עד שקראתי שראיתי שקודם התמונה נקראה אחרת. השם באמת עושה את ההבדל, ואני לא יודעת איך עדיף, כשהחכה באמצע או בצד. אולי דווקא זה שהיא באמצע אומר משהו נוסף. שכל הקטע של החכה [כמו שאמרו כאן, שתעלי מישהו בחכתך...], מאוד מרכזי בחייך. יפהפה בכל מקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את האפקט של השמיים בשחור לבן, אבל די התבאסתי שזה הסרט שהיה במצלמה. הייתי מעדיפה אותה בצבע. אלומה, אסטתיקה לא תמיד יוצרת עניין, זה נכון. בתור חובבת סימטריה (בעיקר ממניעים פדגוגים- אני אחליט מהו הדגש בתמונה ומה יתפוס את תשומת הלב. זה לא נשמע נורא כמו מורה?) אהבתי את התמונה שהיא יפה ושותקת. :) וילד ונביא שקר, תודה, אבל אני לא רוצה מישהו שהגיע אלי רק בגלל שזרקתי לו כמה תולעים. [ליצירה]
- [ליצירה] שנון! (אבל אני חושבת שהשביב השחור שהשתחל לתמונה מצד ימין [קצת מעל לחומה] עושה את זה לא מוקפד. וחבל, לדעתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אהבתי את המקום. זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה- שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)... סה"כ ניפלא וכמו שאמרה רונה קינן: "כולם גונבים מישהו ממישהו אחר, זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..." (לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי) יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו נביש [ליצירה]
- [ליצירה] *. (לציין שהייתי פה, ושתקתי קצת). [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס, היא לא זרקה אותך- אתה זרקת אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים הכי מבאסים בכתיבה זה המשפטים שנשארים מחוץ לשיר. הרבה רעיונות יפים, משחקי מילים ותילי משמעויות שמהם צריך לסנן כדי לא להעמיס יותר מידי. יכול להיות שהרבה מהקוראים עברו על "מתקנים" בלי לעלות על הצופן כמו אלדר, ויכול להיות שרוב הקוראים עברו על "עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד" בלי לזמזם את "אני עומד על החומה". יכול להיות. ובטח יש כאן עוד כמה שלא עליתי עליהם. אבל השיר הזה טיפה עמוס מידי. צריך לדעת להשאיר מקום לדעתו של הקורא, צריך לדעת לוותר. או תפקיד או שוטר בגן הילדים. אי אפשר לזגזג את הקורא ככה. דבר שני, שונה אבל קשור, גם מבחינת מלל נטו, כל המוסיף גורע. מה דעתך על זה: "בעמדת השמירה עולה הירח ואיתו בליל המחשבות, ולפעמים גם כמה שורות לשירים. או: וגם כמה שורות לשירים לפעמים". צריך יותר מקום לנשום, פחות לדחוס ולקטע. חוץ מהנ"ל, אולי מהיכרותי עם הזווית הזאת, אני חושבת שזה שיר מדוייק. זה שיר טוב, שמצייר תמונה אחרת. זה בהחלט הכיוון. עד כאן דברי הערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] http://www.bookme.co.il/bookdetail.asp?book_id=33392 [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. באמת שלא. זה צילום נהדר, זה בטח, כי מדובר ביוחאי. אבל מה בעצם רצית לומר? [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, התנגשות הערכים היא לא בין נאמנות לצה"ל לבין הומניות, אלא בין חיי אדם. שלנו או שלהם. אבות האומה היו מתהפכים בקבריהם לא אל מול ההתקרנפות בחברה אלא אל מול אבדן בריאת הנפש הטבעית לטובת התייפיפות הנפש. (תדמית ישראל זה יותר חשב מחיי ישראל? באמת ירושלמי!) [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק. משחקי מילים נהדרים. ד"ר סוס מתגאה בקברו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אה, נזכרתי, כמו תמיד המתנחלים אשמים. מה גם שמדובר באחד המגזרים היותר ייצרנים במדינה, כמו תמיד הם אשמים בכל. כפי שכתבת: " בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת". אז צר לי, ככה העולם עובד. אם אני זקוקה לרואה חשבון במפעל שלי, אני אקח מישהו שמוכשר לזה, למד אתך זה וטוב בזה. הוי! קפיטלסטית שכמותי! להתחשב בענייני היצע וביקוש! אני לא יודעת אם הגישה שלך נובעת מתמימות או מאטימות, אבל לוקחים לעבודה מי שזקוק לו. ולעניין אמהות חד הוריות, בניגוד לנכים או גימלאים, אם חד הורית מסוגלת לתרום לאפייה. אבל מסתבר, שהן לא דורשות עבודה. הן מחפשות נתח בלי לעבוד בשבילו. מבחינת מצב אוביקטיבית כנראה שהממשלה צריכה להשיע בדירבון אנשים לעבודה, ולא ביצירת המקומות. כי מקומות יש. אבל כל עוד הבטחת הכנסה היא לכ-ו-ל-ם, אין סיבה שאנשים ישתתפו באפייה. ולמה באמת כשאפשר לאכול חינם? [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר לקח את לקיצוניות, אבל השורה התחתונה היא שלא כל מה שנכתב צריך להכתב, ולא כל מה שצריך להכתב צריך להתפרסם. יכול להיות שיש יוצרים עם "עולם פנימי עשיר" שלא צריכים שום תיקונים, אבל השיר הזה, לא ראוי להגדרה הזאת. וכל שיר שנכתב לפי הנוסחא הזאת, קשה לי להאמין שיהיה ראוי להגדרה הזאת. באדיבות ערוגה, מרשם חלופי: קח את הרגשות והמחשבות של בוקר, חכה עד שתגיע המילה הנכונה, שעבד אותה לדיוק, השחז אותה לאמירה, שחק איתה עד שלא תהיה בנאלית וסתמית, שתהיה ראויה לזמן ולקשב שהקורא ישקיע בה, הרעף עליה מבטי ביקורת לוודא שהיא מדוייקת ואיכותית, וכשתסיים, תראה אם הצלחת לגעת או לעניין אחרים שאינם הקהל הקבוע שלכם. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, זה פשוט לא מספיק. זה לא שירה, זה לא קטע, הרעיון לא עובר לא בפני עצמו ולא בצורניותו. וחבל. [ליצירה]
תגובות