[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
רשע?!
ת'שמעו בני צורה יפיופי הנפש, עדיני הנשמה ומתקתקי השפתיים. אם קטַעַי פוגעים בעדינות הזו שלכם, ומשחירים את לובן נשמתכם הצחורה, אני פשוט אעיף אותם מפה.
מה עשיתם ממני...
[ליצירה]
****
עד שיום אחד, בבוקר בהיר ונחמד, הצטלבו דרכיהם, שמעולם לא נפרדו, והשתלבו באחידות חסרת פירוד מלכתחילה.
והם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
[ליצירה]
חחחחח.
ענק אחי, ענק. אין ספק. כמה שהנושא קרוב לליבי! העלת חיוך עסיסי על דל שפתי, וזה לא קל.
ניכר שאתה אדם דתי, אחרת לא היית מכיר את ההווי, לא?
[ליצירה]
**
הרבה שחור מסביב, מעגל של בערה וקצת להבות באמצע.
מצטער, אבל לא מצאתי שום ייחודיות בתמונה הזו.
קומפוזיציה גרועה, חוסר גוון, ושום רעיון לא טמון בה.
נפלאית-כשהאש דועכת, הלהבות לא מתמרות אל על. לתשומת ליבך.