צאי נשמה נשכחה
מצאי מקומך
קומי, רמוסה מעוכה
היי את בעצמך
השתחררי מכבלי השקר
התעטפי לך בפנים באמת
הרוע ממך יעקר
ייתלש, ייבול ומת
קומי נשמה נשכחה
השקר-מחי
קומי צאי מתוך חשיכה
כי ה' גמל עליכי.
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * אמיתי. כואב. מעלה רגשות. מציף נזכרות. מפעים את הלב המתגעגע, רק הלילה חלמתי עליו. [ליצירה]
- [ליצירה] ** אני לא מאמין שקראתי הכל. מה שבטוח, זה נודף ריח חריף של נצרות. הדברים בכללם לוקים בחוסר ברירות וחוסר פירוט. הזויים במקצת. מרחפים אי שם בעולם המושגים. ודרך אגב, אהבה בלי תנאי זה בולשיט. זה נוצרי, זה אירופי, אותי זה מגעיל. זה נגמר בשנאת ישראל. זה נגמר בפיגוע הבא אצלנו באוטובוס. אף אחד לא חושב שלקיים מצוות זה כדי לסמן וי. אני לא יודע איפה הבאת את זה. כל יהודי מאמין מבין שקיום מצוות זה דרך אמיתית לבניית אישיות ונפש, דרך שה' התווה לנו. שוב, את זורקת מושגים לאוויר. הרבה מיסטיפיקציה, פחות מדי תוכן וזה מעצבן אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ** שלום למשורר מוני אוליצור. כולי מלא התפעמות עמוקה משיריך שובי הלב. אתה מוזמן לחלוק את שולחן הכבוד עם שמואל ירושלמי, גם הוא משורר מפורסם... [ליצירה]
- [ליצירה] מרק מותק... השאלה היא, מה גובר על מה. החולניות או שמא הגאונות? [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג, אנחנו לא מרים-גמישים של אלוקים מהסיבה הפשוטה שהדטרמניזם (לפחות בטבע, המוכח) הינו פועל רק באופן כולל על איזור מסויים של התרחשויות אך אינו נוגע בפרטים הקטנים ואי אפשר לחזות במדיוק כל דבר. תורת הקוונטים מוכיחה זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] מויש. מי מקיא עליך ככה? גמני רוצה שיקיאו עלי! למה אף-אחד רק רוצה לדבר איתי ואפחד לא רוצה לדבר איתי.(האף שלי). בעעעע. [ליצירה]
- [ליצירה] * חחח [ליצירה]
- [ליצירה] התחלנו עם קללות? הסכת טיפשון. אם גברת ויקי מוכנה להתחבק עם נשות האויב שלנו, אז בין אם עצם המאבק נכון ובין אם לאו, כל מה שיש לי לאחל לה זה בעעעעע אחד גדול. ונסתפק ב-בעעעע. נכון לפני איזה כמה זמן כל העיתונים צילמו איזה נער אחד שהאמא החד הורית שלו דוחפת אותו בכיסא גלגלים, כאילו מסכן כזה, לא יכול לזוז? אז אמא שלי היום צילמה אותו, יושב ועומד לבד ואפילו רץ. נכון מצחיק? לא, זה עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הצילו אני טובע!!! [ליצירה]
- [ליצירה] טל בת ראפ יקרה, לא רק הפוסטמודרניזם חרוש, שחוק וידוע מראש, אלא כל מה שאמרת שכולו עשוי חתיכות מדיונים מייגעים ועתיקים שכבר לאו מלהעלות אבק. מצטער אם עליתי לך על נקודה רגישה. אני לא מתיימר להיות מבקר ספרות, וגם לא מבקר צילום. פשוט, מה שטוב באתר הזה, הוא גם מה שהורס אותו ב*צורה* טוטאלית, ולכן צריך למצוא את השילוב הנכון, את הגבול. לא הכל שחור ולבן בחיים. יש לך גישה ילדותית. ולך ילדה, שיהיה בהצלחה בחיים... (באמת אני מקווה שתצליחי) :) [ליצירה]
תגובות