ציפיית כלה
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חחח ...טוב... אבל זה נורא מתאים ^_^ [האמת לי זה מזכיר נורא את פרינסס ליה...] [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! גירים? [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, טלי... טלי חמודלי, את משהו!!! ושוב, כל מה שרק נותר לומר הוא: "וואוו"... ציור אימפרסיוניסטי מ-ע-ו-ל-ה !!! פשוט מעולה... (תגידי, את במקרה בוגרת המדרשה לאומנות, או משהו כזה..?) המבט הזה, ההליכה לקראת הלא-נודע, אל הרגע הגדול מכל... טלי, מה עוד נותר לי להגיד??? עפר אני לרגלייך, טלי... (ששש... לא אמרתי כלום... עוד עלולים להאשים אותי ב'מחשבות מלוכלכות'...). שבוע-טוב לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה. ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין . לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים "עתיד סוגה בשושנים" יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ווווווו וווווווווווווווווווווווווווווווווואוווווווווווווווו. נו, יש כאלה שאלקים נתן להם הכל. אשרינו שזכינו לראות קצת. }{ סו. [ליצירה]
- [ליצירה] צפיית כלה מעניין , גם אני חשבתי שזה ציור בגיר אבל בפנדה ממש נהדר , מה אגיד לך כל הכבוד את מציירת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא, זה לא גירים, זו פנדה מרוחה למדי... [ליצירה]
- [ליצירה] יאלה.. אני לא יכול להגיב לדבר כזה... זה פשוט מעבר לכל הגבה שאפשר להגיב... [ד.א... זה מי שאני חושב שזו?? מממ... יעל? מיכאל??] :-)) [ליצירה]
- [ליצירה] . לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם. טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ראיתי מן משהו שדומה לשני דמויות בשמלתה, זה נכון? בכל אופן, יש לך עתיד! בהערכה רבה- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעולה. פשוט טוב. נו.. מה כבר אפשר לצפות מיצירה סוערית טיפוסית? כן, כן, לא מספיק מה שהביכו אותך אלו שמעליי אני אוסיף (רוצה לראות סומק!) ללא ספק-את המוכתרת הרשמית של האתר. [ליצירה]
- [ליצירה] ושום דבר לא נסחף, מתוק. המקום המדהים הזה הפך להיות חלק ממך, מכולנו. ואם נגזר עלינו לא לחיות אותו באדמה- נחיה אותו בנשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] . מצחיק למדי. רק עכשיו אני מבינה שההוראות שהרב אבינר נתן לבנים לפני דייט הן ברצינות ולא סתם בדיחה משעשעת. [ליצירה]
- [ליצירה] * בושה ונכלמת שזו הפעם הראשונה שאני קוראת דברים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] . מביט- קצת קיצוני לומר כזה דבר, לא? לא צריך לבזבז חיים שלמים בחיפוש אחר האמת. התורה נמצאת בכל מקום, מוצאים אותה מיד ואז נותר רק לחיות אותה. אמנם ה-"רק לחיות אותה" הוא לא בדיוק "רק" אלא קצת יותר מסובך מזה אבל לפחות זה לא בנימה פסימית כמו השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמוד בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני מצטרפת לכתוב מעליי אבל לפי דעתי גם ההקדמה הרסה קצת. זה מוזר להיכנס לסיפור שלפניו הקדמה של האדם האמיתי שלא קשורה לתוכן... אבל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . חייבת להגיב שוב. איך עושים דבר כזה? איך כותבים ככה??! לפעמים כשאני רואה משהו מושלם יש בי רצון עז לבכות, אז היה לי את הרצון הזה כשקראתי. כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם. טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] . אה, ועוד משו- גם אם בכל זאת מחליטים לקחת יוזמה ולהתקשר לאנשים- זה לא עוזר כי הם לא מצליחים למלא את החלל שפעור אצלי כרגע ולאחר כמה משפטים לאים נפרדים וסוגרים את הטלפון עם ריקנות עוד יותר גדולה בבטן. ואז שואלים מה כן אני צריכה כרגע. ויודעים את התשובה. ונכנסים לתוך השמיכה ובוכים. סתם, לא תמיד זה נגמר כזה טראגי. לפעמים מציירים או קוראים או יוצאים לטיול לילי-לקראת-בוקר. [ליצירה]
תגובות