אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
לוגן לוגן
-
נו ההוא מאקס מן
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהזה כוכב כוכבים? [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי רצית לומר...אבקת כוכבים...? או שלא.. [ליצירה]
- [ליצירה] אם זה כל מה שהיא רוצה,אולי לא שווה?... אם תוכן המילים אינו מועיל,אני חושב שלא שווה לאומרן... [ליצירה]
- [ליצירה] לנסיך הקטן - האמת לא אהבתי את השיר הזה בכלל ובאמת יש מילים שלנו לא ראוי לאמרן [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה מאוד איתך ועם השיר. מבחינה טכנית - הסוף - בתוכי רק אי שקט, מתבהר, עוצר משבש את רצף הקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואללה בסדר [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מראה על נפש חזקה שמתרוממת מעל לגורמי הזמן ובמקום להתעסק בצרות שלה שואלת כיצד היא יכולה לתקן [ליצירה]
- [ליצירה] המילים שלך יכולות להתחבר לחיבוטים החבוטים של כל הדיוט. שרעפים שחולפים במהירות שכזו שאיננו שמים לב לחוטים שמזיזים אותם כמובן שאין להתייחס אליהם בזלזול בסופו של דבר הם ההשלכה האחרונה של עצמנו מה שבטוח טוב שאתה שואל [ליצירה]
- [ליצירה] בכל מקרה ההשראה הייתה לאור הפרקים החדשים של הסדרה סמולוויל כאילו נשמה נולדה לעולם ואני לא מתכוון לתינוק ולגדילה שלו אלא לאותו רגע שבו אדם מהרהר על עצמו מעלה עליו הכתוב כאילו נולד אז אתה נמצא במצב של משבר זהות העבר שלך לא אומר מי אתה המקרים שנקלעת אליהם ברגע שהתעוררת הם לא שם כי הם חלק ממך כאילו גם הצורה בה אתה נראה והחיים שלך נראים. זה לא אתה מי אני - מה האמת שלי - זה יכול לבוא רק ממני. אמנם יכול להיות שהסיפור כבר נכתב. שהסוף - כדבריו של הסוכן סמית' במטריקס לניאו - הוא בלתי נמנע אבל התפקיד שלנו שמגדיר אותנו כאשר כל השאר לא משנה הוא הצורה בה הסופר חושב עלינו. מה הוא חושב עלינו זה תלוי בנו. כלומר במה שאנחנו חושבים עליו אם בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לקרוא ולדמיין. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה ברמה אבל קחי משפט כלב נשך אדם ו - אדם נשך כלב. את רואה שרק על ידי שינוי הסדר שיניתי לחלוטין את המשמעות. בעצם מה שאני חותר אליו זה השאלה - כיצד אנחנו מביעים את עצמנו. מבחינת ההבנה האינטואטיבית דווקא שאנחנו מוסרים עובדות על עצמנו אנחנו אומרים הכי פחות. שימי לב שדווקא לקחת את הסיפור על עצמך והרחקת אותו בסיפורים שלך, עשית את זה בצורה נהדרת. וההערה הייתה לא כביקורת אלא עצה שאם את בונה על כתיבה שתהיי מודעת לדבר הזה. שימי לב למשל לסיפורים של שי עגנון הרי ברור הדבר שהם באים לשקף את העולם האמוני שלו, ותראי איזה עומק מעצמו הוא הצליח לבטא. ועם זאת הוא לעולם לא מדבר על עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] תפוח בדבש [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי לחשוב - היכן ניתן למקם את הקטע, ארוך מדי, בלי צורה מובנת והגיון תבניתי, לא מתאים לשיר, ואם תכניס את זה לספר זה יראה ארוך ומלאכותי מדי. ובתור קטע עצמאי ומהודר בזרימה ובעומק כלשהו - ניראה לי שהרעיון מפספס את המטרה, קצת קיצ'י מזכיר לי את שיר הסטיקרים שדווקא אהבתי. [ליצירה]
תגובות