ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הוי, לא יודעת... מה אתה חושב? [ליצירה]
- [ליצירה] כפפות? זה אמור להיות מאיים? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, ממש מזדהה. לפעמים אי אפשר להיאבק כל כך ו מה יש חוץ מלבקש ולפעמים זה לא מוּדע. אז איך. (אגב, זה 'להברא', בלי ת', לא?) כל כך אהבתי. יהיה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש יפה!!! אהבתי כל כך. כן. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, שיהיה. אם אתה אומר. (מרגע שהיצירה יצאה וכו') העייפות, העייפות. (ולא בתור תירוץ.) [ליצירה]
- [ליצירה] ... כתוב טוב. אבל, לפי דעתי, יש עוד מקום לרומנטיקה ה'ישנה'... אבל היא ישנה. למה? ההרגל שמתאים עצמו למציאות, חוסר ברירה? המצב הנפשי בתקופתנו הפוסט-מודרניסטית? הכל זה פשוט מבחירה מודעת. ואם היה רוצה, היה יכול לאהוב אותה עוד לפני הסוף הנחוץ כל-כך, המזוייף כל-כך, של האהבה המלאכותית כל-כך, שלא הייתה בעצם. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, זה אמלל, מלשון מלל? או מלשון לאמלל? [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש דון ז'ואן כזה. מרושע. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, ממש תודה לכם על התגובות. זה ממש נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ, הממ. להיות כמו אותם תנים, ליילל אליו. וואלה. [ליצירה]
תגובות