אשר ממנו נבעו
כל תהומות עולם
שממנו הוּשתו
איילות קלות בדרך
כסם חיים מרוה
אותו בַּהוא
ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ? את המשפט שכתבת בפרטים שלך פתחת ב"איש חינוך". איש חינוך?- "את פצצה מתקתקת" ? אמנם אני כבר לא ממש מגיב כאן באתר, אבל לא יכולתי שלא לחרוג ממנהגי בשביל כמה סימני שאלה שהייתי חייב להכניס כאן כתגובה, קבל: ??? ושוב: ? ? ? [ליצירה]
- [ליצירה] * הי.. אני מסמיק.. רוצה אולי לומר לי למה כל כך אהבת את זה? שי [ליצירה]
- [ליצירה] גִיייייייייייי קטע כואב ויפה. אבל עד מתי תכתוב קטעים כאלו? מתי תתחיל להיות אופטימי? מתי תלמד לנתב את הכשרון האדיר שניחנת בו למקומות נכונים, אופטימיים? אותה תמונה. זוויות שונות. (ולך אני לא צריך לפרט על זוויות צילום, ולמה אני מתכוון). תתחיל לצאת מהמסגרת להביא לנו לצורה תמונות אחרות, ומי יתן והם יהיו יפות ונוגעות לא פחות מהקטעים שקיימים. [ליצירה]
- [ליצירה] סו.. איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה" הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים. הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן), הבעת האני בכתיבה. האני האחר המתגלם בכתיבה. אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר. מקסים. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] האמממ... מעניין. אני תוהה מה יש בשיר הזה ומה עומד מאחוריו. יש בראשי כמה אפשרויות לפירוש השיר, אך אולי כדאי שאשתוק. חמוד. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] :) וואו מישי.. שכוייח על הפרשנות.. זה קטע שדליתי ממחברת ששכבה בעומקי מגירתי.. כמדומני זה נכתב אחרי הפיגוע בקו 2, כשממש הרגשתי שאני לא מסוגל לחיות כאן בארץ. אבל שוב, מישי- נקודת ראות ממש חמודה ומעניינת, את שופכת אור חדש על הקטע. אסתריקה, אני לא מצפה להזדהות. וטוב שאת לא מזדהה. צריך להביט על הצדדים הטובים שיש לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] * מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) לו רק היית שולח לאתר את כל יצירותיך הטובות לא פחות מזו... [ליצירה]
- [ליצירה] * מדהים. ציירת ציור יפיפה של אותו רגש מוכר [ליצירה]
- [ליצירה] ? אויש.. [ליצירה]
תגובות