מתי תצחק לי
שוב
תעטוף אותי במילים
ובשתיקה
בניגוד לכל
הגיון שקיים
בעולם
אני שלך
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נושא כאוב ומוכר. לענין המבנה- ציטטות נפתחות- בלי לסגור אותן ולא תמיד עם הקשר, אין כ"כ מבנה מאורגן, נראה כי פרץ רגשות, הוא שדישן את היצירה הזו, גם סיווגה לא מתאים בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח [ליצירה]
- [ליצירה] משובח! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, עוד אחד!!! אותה שמש שזרחה בשמיך, אותן דמעות שניקדו את ימיך ואתו שיר המתנגן, חרישית, בליבך הם שייבשו את ביצת געגועיך ויחיו, את ימת אהבתך. [ליצירה]
- [ליצירה] עדין, אהבתי את קטיעת השורות, זה זורם גם ככה ומשרת את המטרה, מעביר את הרגש. הייתי מוותרת על הפתיחה ומשנה את שם השיר- זה קצת קיטש בעיני, ופותחת ישר ביצירה-"כימי העץ וכו'". וגם בסוף הייתי מורידה את השורה "לעץ החיים" ומסיימת: "לאיש שיקטוף, בגן." [ליצירה]
- [ליצירה] אני קדה קידה בפניך, זו היתה יצירה עדינה ונוגעת ללב בפשטותה יביופיה! מקסים, פשוט ומקסים, פשוט מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים וכמוהו גם התוכן. לא התחברתי למבנה, למקצב... לא זרם לי והצטערתי, כי זו יצירה פוטנציאלית להזדהות, עדינות, תום ויופי. אולי, צריך לדאוג לאחידות, בשורה הראשונה של כל הבתים, להקפיד על המשקלים, על מספר השורות, הייתי ממליצה לערוך שוב היצירה וללטשה- כי היא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מרטיט!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, כ"כ יפה וקולע ומדוייק ועדין...... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל- אולי אלו שני צדיים של אותה מטבע, או שאלת הביצה והתרנגולת, היינו, מה נובע ממה, ובעצם, אולי לא... עזבי. נראה לי שלפעמים רוצים להיות לבד, אבל לא להתבודד-להיות בודד, אני מוצאת הבדל עצום בין לבד לבדידות... [ליצירה]
תגובות