[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בהתחלה לא הסכמתי: הרי יש זכות בחירה, מה פתאום אני ישן?
אבל זה אומר שאולי נדמה לי שאני זז, האמת שהכל כתוב...
אולי נדמה לנו שאנחנו ממש חיים, אין שום הוכחה שאנחנו לא איזה דמיון או חלום של ישות עליונה כלשהי (כלשהי?! כינוי חדש לקב"ה?).
[ליצירה]
בס"ד
אשריך! איזה שיר יפה. איזו אהבה. זה כתוב כל כך יפה. ממש מרגישים את השיר. איזה כיף לקבל חיבוק של אהבה מהקב"ה.
'ולעת השחר עולה' - אולי ולעת עלות השחר?
[ליצירה]
בס"ד
אולי זה קצת דומה אבל בברווזון המכוער הדגש הוא על היחס של החברה כלפי הברווזון ופה הדגש הוא על היכולת המיוחדת של יבגני שבמידה מסויימת התפתחה בזכות המום שלו.