[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
נפלא!
(בשביל הרצף, אם כי זה נכון מאוד)
ואיך שהיא מביטה מאחורי הגזע, זה נותן הרגשה שהיא מסתכלת אל מי שבא לעזור לה, להיטיב לה. ומאחר שהיא מסתכלת אל המתבונן בציור זה מעמיד אותו בסיטואציה, ממש נחמד...
[ליצירה]
רואה עולם שכמותך. כשקראתי שאתה מאמין שאלקים נמצא איפה שהאדם מאמין שהוא נמצא ישר בא לי לשאול אותך - אז מי שלא מאמין הורג אותו?
אבל במחשבה שניה, אלקים צמצם את עצמו בדיוק בשביל שיהיה לנו מקום "ללא אלקים" להתפתח בו. במציאות של אלוקות גלויה לכל לא יתכן קיום לכל דבר אחר "לא יראני האדם וחי", לכן ה' מסתיר את עצמו וככה הוא מאפשר לנו להתקיים.
(מצורף קישור לשיר יפה שמתאר איך התפילה מגיעה לפני כיסא כבודו ומתבטלת שם לגמרי בפניו)
מכאן ואילך - עלינו להאמין במציאותו כדי "להחזיר" אותו לעולמינו ולהנות מטובו הגדול. אם לא נאמין בו, הוא (במידה מסויימת) באמת לא יהיה פה.
יו, אתה גאון! תודה.