[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
זה שפכטל
בס"ד
כי למעדר יש ידים הרבהההההההההה יותר ארוכה והיא מותקנת בזוית ישרה לכף.
הוא גם הרבה יותר גדול מהשפכטל בדרך כלל, אבל פה, אה - טוב. פה יכול להיות שהמצב שונה.
[ליצירה]
זו פרודיה, ולא סתם אלא איכותית ביותר. אלון, אם תקרא שוב בהעמקה תראה שלסיפור הזה יש מסר חדש וחשוב בזכות עצמו.
זו לא סתם העתקה חסרת טעם. קצת זיעזע אותי איך שהחזיר חשוב להורים יותר מהילד שלהם, ואיך שהאמא לא מסוגלת להתאים את השפה המסובכת שלה לילד. לכן זה כל כך טוב...
[ליצירה]
(צריך להגיד שזה יפה? לא, זה די ברור. הוא כבר יודע.)
"אל בורא כל, שאין עליו כל עול" - הייתי משנה קצת, 'שעליו אין כל עול'
"איך יעלה אליו אשר כהבל חלפו ימיו" - אם הבנתי נכון ומדובר באדם שעוד חי אולי כדאי לכתוב 'חולפים' בהווה?
רעדה ותפילה - חרוז קצת בעייתי.
לא הבנתי מה זה "על כן נמלא חובנו". אם זה המשך הבית אז למה זה "על כן"?