.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
למען הסר ספק: אחותי הגיבה ליצירה שלי בשמי!
אני לא מחמיאה ליצירותיי מהסיבה היחידה שאני ממש לא אובייקטיבית בנוגע אליהן...
וחוצמזה, ענברי יקרה, התרגלתי לתספורת ולפני כמה שבועות אפילו זיהיתי את עצמי במראה!
תגובות