אני לא רומז על קצות אורנים
חומים עלעלים דקים
אני לא מכוון לגזע ברוש
מחוספס עגלגל
ולא על פרי איצטרובל
תאים חשוכים שקטים.
אני צופה בדרך ממנה הגעת
שביל כורכר
נקוד זיעה
המנקדת בי
בעודך מעליי
נעה בקצבם המהפנט של
צמרות העצים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המשך שנת יצירה,שלך-שי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, שיר מהמם. הייתי מקטין את הרווחים במקומות הנכונים ומוסיף עוד "יוד" במילה "ידיי" על מנת שייקרא נכון. רבים ולא יחיד. [ליצירה]
- [ליצירה] תומרית. הפחד להיעלם, להתמוגג באויר, הרצון להרגיש קיים בשילוב האכפת לאחר(ת) האזהרה שלא לחזור על טעויות. אני עוד כאן- אך זכרי את הגבולות. [ליצירה]
- [ליצירה] פירוש רטורנו--- מישהו יודע לפני שאני עונה? [ליצירה]
- [ליצירה] הקשר הוא: שימי לב לשיר שלפני זה. התייחסתי להארתה של גברת איה שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ה "וגם הן"... יש לחשוב מחדש. בלילה בלילה כשאין איש נוכַח מגיע גנן מלוכלך שותל עצים ופרחים חדשות לבקרים ומסתלק. [ליצירה]
- [ליצירה] ובנוסף גם מסכן, היא צירפה את השכן [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] בא בימים, תודה על העצה אבל אני בא ממקום אחר. אני בא ממקום שאני מאמין שהיא תוכל להבין. ואני מסביר לה איך. אין כאן סימן שלאלה בסוף. חוצמיזה, נימת השיר היא של שלמות וסימן השאלה בסוף יגרע מכך. תודה בכולופן. (שמח לשמוע תגובות). [ליצירה]
- [ליצירה] לפני ההתייחסות הרצינית.... "בניחוח וסת מוקדמת"?! רציתי לאכול מרק. כבר לא. [ליצירה]
תגובות