את,
שאחזת במפתח האושר
שלי,
שצללת לתוך עיניי
וליבי
היה לך כעוגן
כף ידי
כמחסה
ארזת ועזבת
ואני
כהוזה.
מתרפק על שברי
זכרונות
שהיו לי
ולך
פעם יחד
ופתאום ניכסת לך
כל דימעה
של כאב
אם היה
כזה בינינו
ואולי,
לא היו הדברים
מעולם...
[ליצירה]
אני קטנונית לרגע, ותסלח לי על כך, מנחם-יקירי, כתוב מקסים, מבטא, מעביר, נעים לקריאה ומסר ברור, רק מפריע לי ,וכן, זה מ-א-ו-ד קטנוני, אבל הפריע לי שהמילה "ריק" חוזרת פעמיים במרווח קטן כ"כ, זה עצר אותי פעמיים....
[ליצירה]
התוכן יפה, אני חושבת שהכתיבה ילדותית קצת, חרוזים קבועים ובנאליים במעט. הייתי עובדת על זה עוד.
והערת הגהה קטנה-
"מולדתי הוא המקום
שאותו בניתי במו ידיי"
-יש לכתוב "מולדתי היא המקום" שכן מילת היחס מתייחסת למולדת ולא למקום ולכן היא בלשון נקבה ולא בלשון זכר.
תגובות