את,
שאחזת במפתח האושר
שלי,
שצללת לתוך עיניי
וליבי
היה לך כעוגן
כף ידי
כמחסה
ארזת ועזבת
ואני
כהוזה.
מתרפק על שברי
זכרונות
שהיו לי
ולך
פעם יחד
ופתאום ניכסת לך
כל דימעה
של כאב
אם היה
כזה בינינו
ואולי,
לא היו הדברים
מעולם...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לצערי, דיוויד גריי- לא מצלצל לי מוכר, כך שאת ההשראה לא קיבלתי ממנו... אבל -תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי נורא שיר של דיוויד גריי. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי..........יצא לך שיר פשוט מקסים. תודה אלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני קורא לכן: "הנשים בחיי". פני שירתכן מול פני שירתי, שזורים במעגלי מילים, אובדים אט אט ומתעלים כל פעם מחדש לאחר קריאת שיר משלכן. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא אהבת את השורה האחרונה, הייתי מוותרת עליה.... היא משנה את משמעות כל השיר ואחרי איזה תהליך שעובר הקורא, בלמצוא את עצמו בדמעות שלך, בכאב שלך להרגיש, להתקדם ולזרום עם כל דמעה שמפלסת דרכה על הלחי שלך, את זורקת אותו לכיוון אחר וזה חבל, בעיני. חוצמיזה- השיר יפה, כדאי לעשות הגהה, יש טעויות כתיב וגם החלפת אותיות... [ליצירה]
- [ליצירה] מתביישת לומר שאני לא מכירה, אבל- אלך להשלים את חסך השיר הזה. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] וחושפת רגשות זה טוב?! תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, מזדהה עם כל מילה - בתור אחת שדעכה זה מכבר... מאמינה שעוד אשוב ובטוחה שאתה לא הולך להרבה זמן... אבל תמצה את ההפסקה הזו ותתמלא מחדש, אל תחזור עד שלא תרגיש שלם.... רק טוב, התגעגעתי.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זו יצירה נהדרת בעיני. אבל- הסוף קצת מחליש אותה, במקום לתת את הטון הסופי, העוצמתי, הוא נתן לי הרגשה הפוכה-וחבל! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!! שי- הכיוון שתפסת לאחרונה, כ"כ טוב, כ"כ מלא, כ"כ מעודן ועם זאת חזק ומרשים! אני נהנית לקרוא :) [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך יצירה דומה מאוד, מאוד, מאוד, אם זכרוני אינו מטעני... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!!! מצטרפת לקודמיי בחום! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- היה לי קשה לקרוא, אפשר עזרה? [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי יקירי, לא פיספסת דבר, אם היא האחת של חייך, תלחם עכשיו- אף פעם לא מאוחר (החרוז יצא בטעות...) אם מרגיש שוויתרת מוקדם מדי: א. זה לא נכון, כנראה שלאז זו היתה ההרגשה ואיתה היית צריך לזרום... ב. עכשיו תקום- תצעק ותילחם, תגייס את כל שיש בך/לך ואל תתייאש, ואם זה לא ילך- תדע שניסית ותוכל בלב שלם יותר, רגוע יותר, כואב יותר, אבל גם יותר למוד ניסיון ומפוכח. בנוגע לשיר- תנסה פחות חרוזים, יותר לזרום עם המילים, לקטוע שורות, לא להתחייב לסיומות... (טוב נידבקתי ממך בחיידק החרזת, אני מפסיקה כי אני כבר נסחפת)... נדבר... איה:) [ליצירה]
תגובות