[ליצירה]
אוף.
איזה כיף זה כשאף אחד לא מבין אותך. |זועף|
המטבעות הם בכלל לא מה שהקוף באמת רוצה. הוא בסך הכל רוצה לפתוח את דלת הכלוב ולברוח לו אל הג'ונגל, להתנדנד ולהתפרע על הענפים הכי גבוהים.
אבל מנהלי גן החיות מבלבלים אותו, אז גם מטבעות זה משהו.
לפחות שיהיו נוצצים כמו שצריך.
[ליצירה]
כוכב הקופים
השיר מצויין כפי שהיה בראשונה ואינו צריך לא הסבר ולא תוספת.האסוציאציה המיידית לשיר (שעולה לי)
הינה כוכב טלויזיה ידוע-בדרן.
אהבתי מאד את הרעיון והסיגנון.
[ליצירה]
שיר לא בהכרח זקוק להסבר בצידו. אני בטוח שמי שהיה מתאמץ היה מצליח להבין. לא היית צריכה לצרף הסבר לדעתי, אלא לתת עד קצת מרווח של זמן לאנשים פה.
מיוחד מאוד.
[ליצירה]
זה מקסים, ו... ונפלא וכתוב נהדר!!!
הערה קטנה: התקשיתי עם השור- "ורווינו גשם ואוויר." נראה לי שיש לכתוב "ורווינו מ-גשם ואוויר", או "והיינו רוויים מגשם ואוויר".....
[ליצירה]
בוא נגיד
שזה שיר שקל להזדהות איתו,
לפחות בחלק מהדברים...
השיבוץ והדימוי מהתנ"ך מוסיף המון...
ובסוף זה יעבור(את יודעת למה אני מתכוונת, ודי לחכימא ברמיזא)
[ליצירה]
כואב וחזק, לו רק יכולתי להבטיח שזה לא יקרה שוב...
א-ל תאבדי את התמימות בדרך, ואכן החכם ברשו, אבל החכם רגשו יכול מרוב חוכמה להתכהות....
המון אהבה...עוד תגיע ותהי'ה הכי נפלאה בעולם...
[ליצירה]
המממ...
הרעיון מעניין, אבל יש לי איתו שתי בעיות לוגיות קטנות -
קודם כל, אם הלבה יכולה להמיס את הטבעת, איך זה שהיא לא ממיסה את הקופסה?
ודבר שני - איך הלבה נשארה חמה בכל הדרך הארוכה מהר דום? (למרות שזה יכול להסתדר עם לחש פשוט, כמו שכולנו יודעים)
אבל, טוב, יש את הגירסה הידועה בה גנדלף לוקח את פרודו על גבו של מלך הנשרים, והם זורקים את הטבעת מהאוויר הישר אל הר האבדון. אפילו טולקין הודה שהוא היה צריך לחשוב על זה קודם...
לא משנה. העיקר שהשתעשעתי.